לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


טיול בנבכי נפשה של בת שרות. הנאה מרובה.

Avatarכינוי:  פשוט אני.

בת: 36





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2007    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2007

ועכשיו לפוסט שנכתב ונמחק (הבהרה בפוסט הקודם):


אז ככה, הייתי שבוע בסמנריון איגוד המרכזים.

סמנריון הכנה מקצועית לבת שרות שתשרת במרכז להעמקת החינוך היהודי.

אקצר במילים ואומר שהסמנריון היה ממש ממש מוצלח!!

למדתי כ"כ הרבה כלים חשובים, היו לנו שיחות מעניינות, ובעיקר זה נתן לנו את הסיבות להיותנו במרכזים להעמקת היהדות. הבנתי את החשיבות שבהשרשת היהדות, והכרת היהדות לילדים הקטנים.

אם נודה באמת, חלק גדול מהילדים שאינם שומרי מסורת "נרתעים" מדתיים מגיל צעיר, בגלל חוסר ההיכרות איתנו.

איך אנחנו מצפים שתהיה הבנה וערבות הדדית אם אנחנו לא מנהלים היכרות ודו שיח בין שני פלגי האוכלוסיה?

 

כמו שאמרתי, קיצרתי אך ברצוני להזכיר שני שמות של מרצים באמת מעולים: נעמה אהרונוביץ' וחגי אהרוני.

היו עוד מרצים מצויינים, אך השניים האלו, הם בלתי נשכחים!!

מומלצים בחום!

אח"כ עוד יגידו שאני משתמשת בבלוג לשיווק.

הערה בנושא, אני ממש נגד אך גם בעד שימוש בבלוג לשיווק.

מצד אחד אני נגד, בשל מוצרים/חומרים שאין למכור בשום דרך שהיא.

מצד שני, אני בעד, משום שזאת במה חופשית וחינמית לפרסום ושיווק מוצרים/חומרים/ וכו'..

ששווים הפצה אך לא זוכים לפרסום רב.

מי קובע מה בסדר ומה לא?

זאת בדיוק השאלה.

המרצים האלו, באמת שווים הפצה!!!!

 

ולאחר הערת אגב זאת... מה ברצוני לומר לכם?

א. לספר לכם שבסמנריון פגשתי את החברה הכי טובה של האחות של הבחור ששבר את ליבי, ועודני מתגעגעת אליו, אותו אחד כ"כ מיוחד שהכרתי בחדר דתיים של הצ'ט של נענע- פוסטים נכתבו כבר בעבר, לא ארחיב.

מה שכן, התלבטתי, ולאחר שנודע לי שאותה בחורה מכירה את הבחור המקסים הזה, כל הסמנריון תהיתי לעצמי אם לשאול עליו או לא ובסוף, פחדנותי גברה, ורק לקחתי מס' טלפון...אולי יום אחד אני אעז... אוף... זה כ"כ קשה להיות פחדנית כמוני!!!!

ב. רציתי לומר לכם שהפרידה מן הבית הראשון שלי (הבית) קשה יותר מן הפרידה מן הבית השני שלי (האולפנית המדוברת שלי). אווווווווף!!!! אני כ"כ מלנכולית ודכאונית בימים האחרונים... כ"כ עצוב לי ללכת כ"כ רחוק!

מצד שני אני ממש אוהבת את המקום שרות שלי, מה גם שאני יודעת שזה טוב לי להתרחק ולתפוס עצמאות...אם זה רק היה פשוט יותר!!!

 עוד נתגבר...

ו.. ג. (אחרון חביב, אני מבטיחה) אני ממש מתלבטת אם לבוא לביקור באולפנית ביום הראשון ללימודים השנה.

הן מתחילות ללמוד ביום חמישי, (לפני הראשון בספסטמבר), ככה שאני חושבת שאני יכולה לקפוץ...

השאלה, אם זה בסדר? ואם זה כדאי, רגשית וחנונית...אולי זה חנוני מידי? ותראו מי שואלת..כאילו אני לא חנונית גם ככה...:] שיהיה ברור שחנונים אהובים עליי ביותר...

 

מבולבלת ומאושרת יחדיו...מוזמנים להגיב...

פשוט אני.

 



נכתב על ידי פשוט אני. , 19/8/2007 01:11  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



1,576
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפשוט אני. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פשוט אני. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)