אני לא מאמינה כמה חתונות מתקרבות בצעדי ענק.
שלוש בנות מהשכבה שלי מתחתנות, אחת ממש עוד יומיים.
אני די בהלם מזה. איך גדלנו כ"כ מהר?
רק לפני כמה חודשים למדנו יחד לבגרויות,
וכבר בעוד יומיים משהי מתחתנת ומתחילה חיי זוגיות.
לא יאומן איך הזמן עובר כ"כ מהר...
בנתיים, ההורים שלי כבר שואלים מתי אני מתכוונת להתמסד, ומבררים עם חברים על כל מיני "מחפשים" למיניהם.
חבר של אבא שלי כבר מצא שני חבובים שעומדים לסיים צבא,
אמריקאים "ממשפחות טובות" שמחפשים כלה... ומי אמר שאני מחפשת אותם?
לי כבר יש מישהו באופק, רק שהוא כנראה, חולם בהקיץ... מה לא עשיתי כדי למשוך את תשומת ליבו?
חוץ מלומר לו: "היי חבוב, אני פנויה ואתה מוצא חן בעיניי! רוצה שנצא מתישהוא?" , עשיתי הכל.
שלחתי הודעות טיפשיות, דיברתי איתו על שטויות,
ושאלתי שאלות שלא מעניינות את הסבתא בבתא שלי אפילו,
כל מה שיכולתי עשיתי כדי להבהיר לו שהוא לא סתם עוד מדריך של המדרשה,
שהוא לא סתם בחור,
ושאני מעוניינת לשמור איתו על קשר.
אבל הוא.... מתעלם.
מתי תשים לב שהנתיב שלך הוא זה שבו אני רוצה לצעוד?
מתי תבחין בי עומדת, נמסה מן החיוך שרק גורם לי לרצות עוד?
איך אראה לך שאתה הבחור איתו אני רוצה ללכת אל החופה?
האם מתישהוא תדע שאתה האחד שאלך איתו לכל מקום גם יחפה?
ליבי פועם בחוזקה בכל פעם שאני שומעת את קולך,
אני מתנשמת רק מלחשוב על מראך.
חולמת עליך כל רגע, כל דקה,
לא יודעת מה לומר אם ישמע צלצול, וזה יהיה אתה.
אני מתאפקת מידי יום מלהרים את השפורפרת,
ולומר בקול את שבליבי אני שומרת:
"אתה האחד שאותו אני אוהבת!!!"
תמיד כאן בשבילכם,
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פשוט אני.