תראו הנה אני! -קריאות שמחה וזה לצד השיחים המתגלגלים ברקע-.
מאז עידן הפייסבוק אני חושבת שביקרתי פה איזה פעמיים? אז למה השורה של הסטטוס בפייסבוק מחליפה את הכתיבה היצירתית, המעמיקה והשנונה שלי ושל חלק נכבד מהעולם בעצם?
אמ... סיבה אחת היא אולי כי בסטטוס הפייסבוקי אני כותבת את השורה האחת שאני רוצה שכל העולם יקרא וזה בדיוק מה שקורה... ובלוג אולי זה יותר לעצמך ולאנשים שיש להם כוח לסבול את זיבולי השכל שלך במשך פוסט ארוך ומפורט (היי! אלו עלולים אפילו להיות החברים שלך! מרגש.).
סיבה שנייה היא העצלנות. 5 שנים אני כותבת פה... 5! מאז קיץ 2005 אם זכרוני לא מטעה. והוא עלול אז עמכם הסליחה. חלאס כבר כמה אפשר? אז מה לעשות? לסגור את הבלוג? לא. יותר מדיי זכרונות כתובים פה על ה... קיר הטכנולוגי אלקטרומי מתקדם משהו הזה. להפוך לפרטי? מה הטעם? ממילא יש לי ממוצע של קורא 1 בחודש =). להמשיך לכתוב..? היי! זה רעיון!
מה משך אותי בלפתוח בלוג מלחתכילה?
אמ... לכמה חברים היה ורציתי גם =(
וזהו בעקרון. הייתי ילדה בת 14 או משהו.
מה גרם לי להשאר פה קבוע 4 שנים?
עצם העובדה שאני יכולה לדבר פה לקיר ולא להרגיש דפוק עם זה. מי שירצה שיקרא לו בכיף ובנחת, אני כתבתי על החיים שלי, כשיצא לי פוסט מעניין גם הפצרתי באנשים שיראו ויקראו. פרסמתי תמונות, עשיתי שאלונים, התעצבנתי, צחקתי, הייתי צינית, הייתי אדישה ובעצם הכל כאן.
אולי הגיע הזמן לחזור לדבר עם אף אחד? כל אחד צריך את הרגעים הקטנים האלה בשביל עצמו. למי אכפת כמה אנשים באמת קוראים פה? מה אני כותבת רומנים? אני כותבת את מה שבא לי ורק לי כי אני מגניבה וככה זה.
אז בנימה אופטימית כתמיד זו...
חזרתי =)
עדכונים על חיי בהמשך חיי! קצת מאוחר.
רק עדכון קטן בשביל עצמי.... מה השתנה בחצי השנה שבה נעדרתי?
- היי אני כבר רב"ט!
- אילת בקיץ זה ממש חם!
- כל הקצינים שלי כבר התחלפו/עזבו. לא נמאס להם =(?
- יש לי חבר חדש ם: טוב, לא חדש. 5 חודשים היום =) אבל היי, נהנת מכל רגע.
- וישס החתול גדל מעט, נהיה חכם יותר.
- שגרהשגרהשגרה של בסיס-בית-חבר-חברות-בסיס וחוזר חלילה. אין תלונות =)
סבבה, הבנו.
עד כאן, אלכס.
גאוות חיי. וישס.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: