בחדר היה לי מחשבה נוראית, שבה מצאתי בעל ומכיוון שבמקצוע שלי קשה למצוא עבודה
הסכמתי לכך שאני אעבוד בהוראה וכך אהיה גם רוב הזמן בבית עם הילדים
לפתע הבנתי שאני חלשת אופי ואתהב באחד התלמידים שלי ואכנס לכלא
התחלתי לבכות
קראתי לוח המודעות בדרך האוניברסיטה ולרגע הייתי רגוע יוץר
פתאום הבנתי עד כמה אני חייבת למצוא דברים אחרים להתעסק בהם
פתאום הבנתי שאם אגלגל את זה בראש עוד ועוד לעולם לא אתגבר
אני מנסה להתנתק ולהפסיק לקרוא
ההתנתקות עושה לי טוב אבל זה לא פשוט מבחנתי
היא הייתה כל שגרת יומי, כמה אובססבית הייתי, כמה תלויה הייתי בה
הגיעה הזמן שאני אנסה להיות תלויה בעצמי
ושוב אני מנסה להגיד לעצמי שאני לא אדם רע
ואני יודעת אמת בדבר, באמת שלא
לאדם רע לא היה אכפת..נכון?
אבל אולי הגיעה הזמן להיות אדם רע?
כי לאדם רע, אכפת מעצמו וזה חסר לי כרגע נורא
אני מרגישה שנהייתי למופנמת ומבודדת יותר ממה שהייתי עד כו פי 5
בזמן האחרון כל החברה שלי הרגישה לי כנעלמה
אבל אין מה לעשות לעיתים להתבגר זה להתמודד גם עם להיות לבד נכון?
ועדיין יש לי לימודים לחשוב עליהם
כרגע אני צריכה לחשוב רק על מה אני עושה השנה
לשנה הבאה ולמה אני עושה אחרי הלימודים יש לי מספיק זמן לדאוג מאוחר יותר
אתמול בערב הלכתי לישון בהרגשה המודעות שמן הרעות עשתי את הרעה הפחות גדולה
אני זכרתי שכאשר דיברתי עם מראינה כאשר התיעצתי איתה לגבי הפרידה הזו והתשובה היה לי קול יציב
נכון בחרתי בזמן של פולמוס אובדני אבל כשדברתי אצלה עצמתי את העיניים וראיתי הכל
אני יודעת שבחרתי בצורה הנכונה ואני יודעת שעדיין אני אצטרך זמן
כל יום אני מרגישה קצת פחות קשה כרגע המחשבות עוקבות אחרי רק חצאי יום ולא כל יום
ובכל זאת המחשבות מאובססת אותי
אני חייבת לחשוב על דברים אחרים, לילי היי שלמה עם עצמך ועם ההחלטות
כולם נפרדים מוטב לעשות זאת אחרי זמן קצר ולא אחרי שנים של התכחשות
כינוי:
lily_ kane
בבלוג זה
בכל הבלוגים
