אני חושבת שאחת הסיבות שאני נהנהת יותר לחגוג את החגים הפאגנים הוא העדר מתח וחובה
אני זוכרת משפט שאמר לי קרוב משפחה באמריקה, ברגע שהפסיקו שיצאתי מישראל הפסיקו לכפות עלי את היהדות
באותו הרגע הרגשתי הרבה יותר חופשי להיות יהודי.
החגים היהודים המשפחתיים מלווים בהרבה מתח אצל אמא ,עמידה סביב סירי הבישול
ובשבילי תמיד בכיור מלא כלים ,למרות שמצבי השתפר יש עכשיו מדיח, הבעיה היא שהוא לא גדול מספיק
ואני מוצאת את עצמי עדיין עם חצי מהכלים בסוף הערב אבל הי, זה עדיין שיפור בתנאים.
בסופו של כל הלחץ והעבודה אתה רק רוצה שהארוחה תיהיה טובה ואנשים לא יריבו
אבל אתה יודע שזה בלתי אפשרי ,כי תמיד יש חיכוכים פה ושם זה חלק מהחיים
אבל אחרי כל המאמץ באמת אין לך כוח לזה.
אני מרגישה שהלחץ בחגים הפאגנים, לרוב או שהוא אישי ואז הוא חגיגה קטנה ואינטמית או שהוא קהילתי
והנטל נופל על כולם כל אחד לוקח חלק ,באוכל באביזרים בטקס. וכך יש הרבה פחות לחץ ובלאגן
ומכיוון שזה לרוב לא נעשה בבית, הרבה פחות כלים לנקות.
יתרון אחד שכן יש לחגים היהודים הוא שהם אינטמיים ועבורי הם משפחתיים
אני לא מתחברת לרעיון האל ואני עושה את זה בעיקר כי זה המסורות של המשפחה שלי
ואני רוצה לכבד אותם ועדיין להיות חלק מהם.
שלחו לי יותר מידי תיוגי פייסבוק ,חרב אל למרות שבקושי אנו מדברים, היחיד ששלח SMS
השועלה ואיזי היחידות שהתקשרו.
אני בטוחה שרוטאציית התיוגים תחזור על עצמה עד סוף דצמבר
אני בטוחה שרבים יזכרו את ראש השנה האזרחית
אני תוהה כמה אנשים יזכרו את היום הולדת שלי של שלושה ימים לפני
אני יוכלה להתרגז עד מחר שהפכנו לחברת התיוגים
אבל בתכלס לי לא היה כוח או זמן היום לעשות אפילו את זה.
בכל מקרה אני מאחלת לקוראים שלי
שנה מלאה בשלווה פנימית ובריאות
הייתי אומרת גם אהבה אבל לאחרונה נראה לי שכל אלו מתנגשים
חג שמח
כינוי:
lily_ kane
בבלוג זה
בכל הבלוגים
