עומקים

דבזו המחשבה שלי אחרי כניסה למעודון הברזאלי בתל אביב

בניגוד לפעם שעברה שבה נכנסתי למסיבה ,והיא הייתה כולה בר עשן ונורא

לא שהאלמנטים האלו היו חסרים פשוט היה גם מקום לרקוד באמת

אבל בוא רגע נחזור אחורה

היום יום הביסקסואליות הבן לואמי

והיום גם יום ההולדת של חברתי, מכיוון שלא נעשה בסוף

מצעד של ביסקסואליות היום, בגלל הקושי הטכני באירגון אחד.

החלטתי ללכת ליום ההולדת של חברתי

חברתי למרבה הפלא סטריטתית ,אבל היא הולכת המון

למסיבות גייז, בהתחלה היא הייתה מגיעה לתמוך בקרוב משפחה שיצא מהארון

אבל מהר וגם בלעדיו היא המשיכה, נראה שהיא מרגישה חופשית יותר שם.

כשהגענו מוקדם לא היו אנשים עם הזמן המקום נהייה יותר ויותר צפוץ בשעה שתיים פתחו את האיזור החיצוני מה שאפשר בריזה

המקום היה חופשי,אנשים באמת נהנו,כשגברים ונשים רקדו זה כי הם באמת היו חברים טובים ובאמת רצו לרקוד

כשלוש בנות רקדו בסווניץ זה כי הם באמת חשקו אחת בשנייה ולא כי הם חיכו לגבר שיראה

היה משהו הרבה יותר משחרר באווירה משהו שלא הרגשתי עדיין בפאב סטרייטי

ואני ממליצה לכולם, כי היה לי תחושה שזה משהו שהרבה אנשים מחמצים החופש הזה...

וזה מפתיעה שיש אותו במקום כל כך מוזר ודחוס.

דבר אחרון ,אני ממליצה לכולם לא לעשות את הטעות החוזרת ונשנת שלי

ולא לקחת נעלים יפות אם הם לא נחות להרבה זמן