עומקים

אני מפחדת שבלי הביסקסואליות והפאגניות

אין שם שום דבר בי

רק דף חלק ומלא שריטתות

מקומט ולא שווה

וזה מפחיד אותי כי

אני יודעת שאני בסוף כנראה ארצה להיות עם בן

וכי אני יודעת שאני נמצאת בסביבה הפאגנית 

הרבה יותר בשביל החברה והחבר מאשר בגלל האמונה

אין מה לעשות השתנתי

האם זה הופך אותי לשקר?

מי אני?

כבר יומיים שיש לי מחשבות אובדניות מרבות

אני מנסה להמנע, לישון, לחשוב מחשבות טובות

אבל הם לא נעלמות

 עליתי על המרפסת שלנו,גילתי שוב כמה היא חדשה ויציבה 

הרמתי ידיים באוויר ,משב רוח נעים וקר עבר ואני צרחתי

ידוע לי שעוד מעט הם יתחילו שוב כמו נחיל נמלים כנראה

אבל עדיין ,נצחתי פחד אובדני אחד וזה נותן לי תקווה