אין לי הרבה זמן פנוי.
אני מתרגלת מחדש לסדר יומו של הפועל הפשוט והאישה העובדת.
עברתי לאמי שוב.
אני קמה בשש בבוקר, מתלבשת בבגדים שמחכים לי על הכיסא, מפעילה את הרדיו, מקשיבה קצת לחדשות
חוטפת פירכית והולכת לעבודה.
לא ציפתי למצוא עבודה בקרוב.
אני מחפשת זה זמן לא מועט, העבודה האחרונה שהייתי בראיונות נדחתי על הסף, דבר שדי דיכא אותי.
אבל הנה הצלחתי למצוא עבודה בעצמי, נאמר לי שהייתי המועמדת היחידה לעשות רושם שמתאימה לתפקיד.
אבל שום דבר עוד לא בטוח, השבועיים הראשונים הם לניסיון ובדיקה נוספת לאחר 3 חודשים.
על פניו זה נראה מבטיח אני מתקדמת לא רע, וזה נתן לי תחושה של יכולות.
אבל חוסר ודאות וחוסר ביטחון מכרסמים בי לפעמים,אני משתדלת לא להראות.
אני באה מחייכת ומנסה את הכי טוב, זה מה שאני עושה בהרבה מקרים אחרים.
בנתיים, בעבדה לפחות זה עובד ועם הזמן אני אהיה רגוע יותר.
בעיקר אחרי שתקופת הניסיון תעבור וארגיש פחות במבחן.
יאיי לי ולתוכנת הצייר היה זמן איכות ביחד
יש בי צד ששמח, אוהב את המסגרת.
ויש בי צד אחר, שעדיין מלא מחשבות ולא לגמרי שקט.
חיי הפרטיים ,חיי שאחרי העבודה.
עבורי לא מעט מוטל על מאזני העבודה הזאת.
עבודה במסגרת קבועה יכולה לתת לי את תחילת העצמאות שלי.
לממן לי את לימודי הנהיגה, ולעזור לי לצאת מהבית.
חשבתי לצאת מהבית ולגור עם ארקרדו ואולי איתו ועם עוד שתי ידידים
אבל אני לא יודעת האם זה יהיה אפשרי.
עבורי המצב בניינו לא ממש ברור.
כינוי:
lily_ kane
בבלוג זה
בכל הבלוגים
