עומקים

יוצאת לי אל חברים,

בורחת לראות אנשים,

בורחת לראות לילה

בעיקר לא לחיות שוב בשגרה.

לא לחיות שוב בתחושה של חוסר מסוגלות,

מתסכל לחפש עבודה,

מתסכל לחכות לועדה המחוזית,

מתסכל שהכול על hold.

מועדון אלטרנטבי, עשן רגיל.

החוק נגד עישון לא תקף בחיי הלילה של תל אביב.

מסתכלת על החבורה שבאה איתי

מנסה לא ליצור יותר מידי קשר עין עם השאר.

כולם נראים כאילו הם מחפשים מטרה,

כולם נראים כאילו הם בוחנים משהו.

אני רק רוצה לרקוד.

עבורי הריקוד הוא מספיק בריחה.

אנרגיה זורמת שמביאה למציאות חדשה.

החבורה עוזבת ואני אתם,

לא מתאים לי להיות לבד.

לא במקום הזה, לא בשעות האלו.

הגוף שלי ואני רבים, כבר באותו הלילה יורד דם.

עכשיו אני מסתתרת מתחת לסדין

מחכה שהדם יספג,

המחשבות כבר ינמו,

מקווה שהמציאות תשתנה מעט.

והפצע יסגר לפחות לחודש..

חתול ורוד הכניס לי את השיר הזה לראש

מזהירה הוא לא הגיוני בעליל...