אני אראה את הפסיכלוגית מעכשיו פעמיים בחודש
הייתי רוצה להגיד שזה מכיוון שהטיפול מתקדם כל כך טוב, אבל זה בגלל שנגמרה ההנחה של קופת החולים.
אל תבינו אותי לא נכון הטיפול מתקדם טוב,אבל לדעת של הפסיכלוגית היה עדיף שנפגש פעם בשבוע.
לא כי אני מסוכנת לעצמי פשוט כי האינטנסביות מעט יורדת.
אישית איפשהו נוח לי עם זה, הפגישות אתה עם על נושאים רגישים.
הם מעלים בי מתחים ועצבים ,יחד עם זאת אני מכירה בעובדה שחייבים לדבר על הדברים האלו.
והסביבה הטיפולית היא סביבה בטוחה, אז כן להיות במתח רק פעם בשבועיים די נוח לי.
בעיקר כשאני רוצה למצוא עבודה ומנסה להבין מתי יהיה לי באמת זמן לטיפול.
כמובן בשביל שזה יהיה העניין אני צריכה כמובן למצוא עבודה.
מי שקרא בבלוג הזה בתקופה האחרונה מבין שנושא העבודה מציק לי.
היה לי ראיון לפני כמה ימים השתדלתי לעשות רושם חיובי, אבל אני לא יודעת אם אתקבל לעבודה.
אני גם לא בטוחה שהתנאים שהציבו מוצאי חן בעייני .
המצב הזה מצד אחד משאיר אותי במין חוסר אופטימיות ומן הצד השני, עכשיו כשאני לא בבית של אמא מעט מן הלחץ האימפולסבי לחפש עבודה בלי הפסקה ירד.
אני סוף סוף יכולה לנשום ולהסתכל על הנושא בעיניים מפוקחות,בסופו של דבר עבר פחות מחודש מאז שפטרו אותי.
היו לי כבר שתי ראינות עבודה, שלחתי קצת יותר מ30 קורות חיים.
יכולתי לעשות יותר? אין ספק, אבל מה שאני עושה מספיק.
אני מקווה שאמצע עבודה בלי להכניס את עצמי לעוד סחרחרה של לחץ ותסכול.
אני תוהה כמה זמן לוקח לאחרים למצוא עבודה...
כינוי:
lily_ kane
בבלוג זה
בכל הבלוגים
