| 12/2008
מותש מהסמסרה בחיפושים אחר הנירוונה
שלומות וברכות לרגל חג הסופגניות וחג המולד
הכותרת לא בהכרח קשורה לתוכן, אלא היא פשוט סיכום (לא מקיף ולא שלם) של ביקורינו בספריית צ'סטר ביטי (Chester Beaty) בדבלין.
זהו ביקורנו השני במקום (ובוודאי לא האחרון) וטרם הספקנו להתרשם מכל המיצגים. אם אתם בבירתה של אירלנד ומתעניינים בהיסטוריה של יצירת ספרים, כתב ודתות, בקרו בהמוניכם בספריה.
ולעיינינו, בעוד ימים ספורים, בסלובקיה עומדים לוותר על הקרונה (כתר) לטובת מטבע קצת יותר, איך נאמר, אוניברסאלי - האירו. השער עומד על פחות או יותר 30 קרונות לאירו.
באותה עת, אנו עומדים בימי דעיכת הכלכלה העולמית ועוד כל מיני דברים שמביאים לכך ששער החליפין של הלירה שטרלינג הבריטית הוא כמעט אחד לאחד עם זה של האירו והדולר האמריקני כבר מזמן נראה ככסף מונופול שחוסר ערכו עדיף רק על הכתר האיסלנדי והדולר של זימבבואה.
וכך, אני נזכר בקומדיה האמריקנית מלפני מספר שנים, יורוטריפ. בסרט, צעירים אמריקנים טיילו באירופה וחוו חוויות שהיו אמורות לייצג סטריאוטיפים לאומיים באירופה (היינו "חוליגנים" האוהדים את מנצ'סטר יונייטד, איטלקים חרמנים וכו').
וכך, אחת הסצנות הבלתי נשכחות שבסרט, הייתה שמורה למזרח אירופה - ברטיסלבה, בירת סולבקיה (עזבו אתכם גיאוגרפיה - סלובקיה ממוקמת במרכז אירופה - בלאו הכי רוב הצופים לא יודעים למקם את סלובקיה או אירופה על מפת העולם).
גיבורי הסרט הגיעו בטעות לברטיסלבה, במקום ברלין לאור אי הבנה עם נהג משאית דובר גרמנית.
מלבד אפרוריותה של ברטיסלבה (לאחר יותר משנה שגרתי שם, אני יכול להעיד שאם תבחרו להתגורר בפטרז'לקה, הסרט לא ממש חוטא למציאות. מצד שני, יש בברטיסלבה קצת יותר, בדגש על הקצת), העיר הובאה על מנת לשמש דוגמא לשערי המטבע והמחירים המגוחכים שהיום באזור לאחר נפילת בריה"מ.
באופן אישי, אני זוכר שהטיול לסלובקיה ב-1999, היה זול משמעותית מהפעם הבאה שביקרתי במקום באמצע העשור הנוכחי.
וכך, כפי שתוכלו לראות בסרטון המצורף, החבר'ה האמריקנים מוצאים עצמם כמעט ללא כסף. הם מגרדים דולרים בודדים וכמה סנטים ותוהים מה ניתן לעשות עם סכום כסף כה נמוך.
התמונה הבאה בסרט, מציגה חיי מותרות השמורים למלכים ושועי עולם בהמיספירה המערבית, להם זוכים גיבורי הסרט בעבור סכום הכסף הפעוט אותו שילמו.
אני מוצא אירוניה קלה. חמש שנים, פחות או יותר, אחרי שהסרט הציג את פערי המטבע בצורה הזו, הנה, סלובקיה אוטוטו מאמצת את האירו, בעוד האמריקנים סובלים ממטבעם החלש.
נכון, עדיין השכר בסלובקיה נמוך באופן כללי מזה שבארה"ב וסלובקיה לא עומת להחליף את ארה"ב בתורת המעצמה ההגמונית.
אבל בכל זאת, אני מחייך לי בעודי מדמיין תיירים סלובקים בארה"ב, נתקעים ללא כסף ושואלי את עצמם מה אפשר לעשות עם אירו ו-83 סנט בניו יורק. 
גלגלים מסתובבים וכו'
וזהו. מחרתיים כריסמס ושוב אני ארגיש מעט מוזר לקבל מתנות לחג שאני לא ממש חוגג.
פה, בדבלין, החלו לקשט לקראת חג המולד כבר בתחילת נובמבר. בכל צעד ושעל, רואים אנשים מתהלכים בעודים אוחזים שקיות נייר מלאות מתנות. בטלוויזיה, כל שטות היא "המתנה" לכריסמס (בכל מיני וריאציות שכולן כמעט זהות).
מועדים בשמחה!
סנטה מבואס שצילמתי היום ברחוב אוקונל
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
