| |
בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים
It doesn't make a damned bit of difference who wins the war to someone who's dead - Catch 22, Joseph Heller |
| 4/2009
רוח הרפאים שבהשבעת אובאמה
יותר מידי טאבים פתוחים בדפדפן כאן. כתוצאה מכך אני לא מסוגל להיזכר היכן הגעתי לקישור הבא בו נראית תמונה מנאום ההשבעה של ברק אובאמה מלפני מעט למעלה משלושה חודשים (יום יום עם נשיאות אובאמה).
האיכות מצוינת, הרזולוציה גבוהה. ניתן להתמקד באנשים, בין אם באובאמה ובין אם בקהל.
וכך, אפשר למשל לראות שחרף העובדה שהשיגו כרטיסים למקום טוב באחד האירועים המבוקשים של שנת 2009, החליטו לעבוד על המחשב שלהם.
אולי מדובר בכתבת. אפילו די סביר אם בוחנים במה מתעסקים האנשים שלצידה.
ואם אכן כך, האין זה אירוני שהאנשים שמספרים לנו על הנאום, נאום שאגב כל אחד יכול לראות בעצמו ולהסיק את המסקנות ללא צורך בפרשנות, לא ממש מתעניינים בו, אלא במה הם אומרים על הדברים הנאמרים?
ניתן להבחין גם באנשים אחרים שאמנם טרחו והגיעו להשבעתו של ברק חוסיין אובאמה, אך משזה החל לנאום, גילו שהאירוע משעמם למדי.
חלקם הסתובב להעביר דאחקות עם החבר'ה.
אחרים החליטו לצלם את עצמם באירוע, בזווית שהפכה אולי להיות אחת הנפוצות מאז עידן המצלמה הדיגיטאלית.
ואם כבר בצלמים עסקינן, הרי שהתמונה הזו של כל אותם פפרצי יפהפיה.
כולם מאובזרים במצלמות יקרות ועדשות טלסקופיות יקרות אף יותר.
ולשם מה?
לצלם את אותה תמונה, פחות או יותר, מאותה הזווית.
בושו והיכלמו, פספסתם את הרצח של קנדי. זה לא אומר שמאז 1963 כל נשיא אמריקני צריך להיות מצולם בכל דקה ודקה. הלא כן?
ובכלל, צילום אמור להיות אומנותי, בעל ערך.
איזה ערך יש לתמונה שחוזרת על עצמה שוב ושוב ושוב ושוב וחוזר חלילה?
לא מוטב היה לו היו אותם צלמים יוצאים לחפש חדשות של ממש?
הס. הרי קל ופשוט יותר לצלם את דמותו הנייחת כמעט של אובאמה.
גם מאחורי אובאמה, בבמת הכבוד, ישנם אנשים שהתעייפו והחלו לפהק.
אחרים, איבדו סבלנותם ומתחילים למחוא כפיים, גם כאשר אין להם שותפים אחרים בקהל, מה שמוליך אותנו למסקנה שכפי הנראה לא היה זה רגע מתבקש למחיאת כף.
ולסיום, מה שהוליך אותי לטרוח לכתוב את הקטע הטרחני הזה היה דמות מסוימת, אולי בעצם שתיים, שאיתרתי בקהל.
אולי מדובר בחשיפה ארוכה. אולי מדובר באיחוד לא מוצלח של שתי תמונות.
מין פנטזמגוריה ששתל מי שהכין את התמונה.
ואולי...
אולי פשוט רוח רפאים, רוחו של בנקו, שהחליטה לבקר בטקס.
קטע המתיימר להיות בעל ערך כלשהו, צפוי בקרוב. הוא יושב בטיוטא ורק מחכה לעוד ועוד פרטים מידע שיהפכו אותו לארוך ומייגע דיו על מנת להתפרסם.
ובינתיים שלום.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
