טוב, אז עיינתי לי להנאתי ברשימת השרים הצפוייה בממשלה הקרובה שתקום כפי שרצה השם (או הרב אלישיב, נציגו הנוכחי עלי אדמות).
כמובן קיימות הלאקונות הרגילות וכפילויות תפקידים לא נחוצות (כמו משנה לראש ממשלה [שמעון פרס] וממלא מקום ראש ממשלה [אהוד אולמרט], לימור לבנת כשרת חינוך, דליה איציק כשרת תקשורת (מצטער, שתי השרות הנ"ל לא לרוחי, כל אחת מסיבותיה היא), שאול מופז כשר ביטחון (לא מקובל שישר מכס הרמטכלות, ימונה אדם לשר ביטחון), נתן שרנסקי כשר לענייני חברה, תפוצות וירושלים (הוא לא יודע לדבר, איך יקשר בינינו לתפוצות ולמה לעזאזל עיר צריכה שר?) ושלושה שרים ללא תיק (ואם זה לא זועק בזבוז רק לשם חלוקת ג'ובים בממשלה, אז מה כן?).
אבל מעבר לחסרונות הנ"ל, לא ברור לי מדוע הנגבי לא קיבל תיק...
זה לא הוגן...
הוא היה כל כך קרוב!
לו רק היו קצת יותר ראיות בעניין פרשת עמותת דרך צלחה ופרשת בר-און חברון, בהן היה מעורב הנגבי הוא היה מקבל תיק פלילי...
אבל בחלם, סליחה, בישראל, מר הנגבי מקבל תפקיד שר ודווקא שר ללא תיק...
לפחות זה עדיף על המצב הקודם, שר שכמעט הורשע בפלילים (נכון שבישראל אדם חף מפשע עד אשר הוכח אחרת, אבל במקרה הנגבי, היועץ המשפטי לשעבר [ושופט בית המשפט העליון בהווה] אליקים רובינשטיין טען שהמינוי בעייתי ובג"ץ טען שאין מניעה שהוא יכהן, אבל לא פסל את העובדה שיש במעשיו רבב, או במילותיה של דורית בייניש "זה לא סתם עלילה שמישהו העליל עליו" [חלק מהדברים לקוחים מכאן, חלק מכאן וחלק ממקורות נוספים] ואדם כזה אולי לא יושב בכלא, אבל בהחלט לא ראוי שיישב סביב שולחן הממשלה) הוא השר שאחראי על המשטרה - אוכפת החוק (ולפני זה הוא גם היה שר משפטים)....
אבל האם עלינו להתפלא?
הרי ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, נפסל בעקבות מחדלים בעת מלחמת לבנון להיות שר ביטחון וכפרס זכה להיות ראש ממשלה...
הללויה.
מתוך NRG
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
