בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

אתמול, גל חום, הטמפרטורות בדבלין חצו את רף 20 המעלות לראשונה מזה זמן רב. הגענו עד 22 כמדומני, די והותר על מנת להסתובב עם שרוולים קצרים.

וכיאה למזג האוויר נהדר שכזה, החלטנו בטקה ואנוכי לצאת לטיול מחוף פורטמרנוק (Portmarnock) למלהייד (Malahide).

הים, בית הקברות הגדול בהיסטוריה, מספק אטרקציות אין-סוף למטיילים לאורכו. כל ביקור בחוף טומן בחובו את האפשרות לראות דבר שמעולם לא ראית קודם לכן. מצדפים, קונכיות שאנשים אוהבים לאסוף מבלי לתת את הדעת לכך שמדובר בגוויות של יצורים שהתעטפו בהן בעבר, דרך דגים ומדוזות שנפחו נשמתם על החול ולעיתים גם לווייתנים ודיונונים שנשטפו אל החוף.

וחוף פורטמרנוק מעולם לא איכזב.

באחת הפעמים הקודמות בהן ביקרנו במקום, עשרות כוכבי ים היו פזורים על החוף. הנה דוגמא לאחד שצילמתי. מעולם לפני כן או לאחר מכן ראיתי כוכבי ים כה רבים שנשטפו עם הגאות.

אתמול, בעודי סורק את החוף בנסיון נואש למצוא עוד כוכבי ים, הבחנתי במשהו שנראה כקונכיה משוננת מוזרה. כעבור שנייה או שתיים, הבנתי שמדובר בשלד של סרטן. בעודי קורא לבטקה שהתיישבה על החול כעשרה מטרים ממני, הבחנתי בסרטן קטנקן משומר אף יותר.

הליכה לאורך החוף גילתה עוד עשרות סרטנים. מחלקם נשתמרו רק הצבתות, מאחרים רק השלד, בעוד כמה מהם, כפי הנראה מצאו את מותם זמן קצר לפני שאנו מצאנו אותם, היו שלמים להפליא.

כחצי שעה מאוחר יותר, התקדמנו בכמה מאות מטרים לאזור בריכות מים הנותרות בין הסלעים בשעות השפל.

לאחר עוד כמה סרטנים שמצאו את מותם בינות לחדי שן, בלוטוני ים ואצות, הבחנתי בסרטן קטן נע בתוך בריכת מים. הצבעתי וקראתי לבטקה להתבונן בפלא (בחיפה ראיתי עשרות פעמים סרטנים חיים, בולסים אצות. באירלנד תמיד נתקלתי בהם שכבר לא היו בין החיים).

לידינו, משפחה - אבא, אמא ושתי ילדות. קראתי לילדה הגדולה, להערכתי בת חמש או שש, לראות את הסרטן, הואיל והמשפחה נראתה כאילו גם הם מחפשים להתפעל מהעושר הבלתי נדלה שהים מספק.

בהתחלה, הילדה לא הבחינה בסרטן. היא בכלל הושיטה יד כדי להרים זוג צדפים ארוכים שהיו בקרבת מקום.

האב, שהבחין בסרטן, שלח את ידו, הרים את הסרטן ויחדיו הם שמו אותו בדלי פלסטיק קטנטן שהחזיקה הילדה.

לא חלפה דקה ועוד סרטנון קטנטון שהילך בסמוך נשלף גם הוא מהשלולית והושלך אחר כבוד אל הדלי שזה עתה הוסיפו לו מי ים.

לא היו מילים בפי. לא ידעתי מה להגיד, באמת. רציתי, באמת שרציתי לומר משהו על כך שאין זה ראוי לקחת את הסרטן. עשרות סרטנים סביב מתו ואין כל סיבה להסיר מסביבת הגידול הטבעית את אלו החיים.

הילדה, כמדומני, לא התרגשה במיוחד מכך שמדובר בפרוק רגליים מרהיב. היא יכולה הייתה לשים בדלי שלה כל דבר, כאילו היה צעצוע פלסטיק דומם.

חוסר הרגישות של האב שלא רק שלא גער בה, אלא עודד אותה לשלוף את הסרטן ולשים אותו בדלי פשוט היכה בי.

אני מודע לכך שיש אנשים שאוכלים סרטנים וחיות אחרות. אם בעלי חיים מסויימים אוכלים בעלי חיים אחרים, אני מניח שלא ניתן לבקר אנשים, חיות אחרי הכל, שאוכלים חיות אלו או אחרות.

אבל כאשר בעל חיים, יהא זה סרטן או חתול, הופך למשחק ושעשוע לאנשים, זה בעיני רשעות.

אני רוצה להאמין שלפני שעזבו את החוף, השיבו את הסרטן למים, סמוך למקום ממנו נלקח. משום מה, אני בספק אם כך היו פני הדברים.

הצטערתי כל כך שטרחתי להראות למשפחה את הסרטן החי. יכולתי להציג בפניהם אחת מאלף הגוויות שהיו מוטלות על החוף או יכולתי להניח להם לנפשם. הילדה היית מלקטת עוד גוויות של רכיכות והסרטן היה יכול להמשיך לרקד בבריכה.

אני את המסקנה הסקתי. לא אנסה לשתף אנשים בחוויות ממין זה כל עוד אינני בטוח שהם לא יזיקו ויפגעו ביצורים תמימים.

סרטן מת - חוף פורטמרנוק