בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

מצער את ראש הממשלה אריאל שרון שבית המשפט העליון משתמש במושג המידתיות בבניית גדר ההפרדה.

מפריע לשרון שבניגוד לקים ג'ונג איל, נשיא צפון-קוריאה, הוא לא יכול לקבל כל החלטה בלי הפרעות.

כואב לשרון שהוגש כתב אישום נגד בנו ה"חמוד" עמרי.

רע לשרון כשמפריעים לו.

מבלי להיכנס לפולמוס על מידת ההתערבות הדרושה של בית המשפט להתערב בנושא כמו עניין הגדר ומבלי קשר לנחיצותה או אי-נחיצותה.

אחד הכלים שהדמוקרטיות המודרניות פיתחו על מנת שלא להידרדר למשטר עריצות, בו השליט הטירן יכול לעשות ככל העולה על רוחו, הוא מה שמכונה "איזונים ובלמים", Checks and Balances בלעז.

בספרו "רוח החוקים" משנת 1748 העלה הפילוסוף הצרפתי מונטיסקיה (Montesquieu) את רעיון "הפרדת הרשויות", לפיו ריבונות השלטון צריכה להתחלק בין שלוש רשויות - המחוקקת, המבצעת והשופטת.

המטרה של הפרדה זו היא על מנת שהכוח במדינה לא ירוכז אצל אדם אחד או קבוצה של אנשים.

אחת הדוגמאות היפות לכך היא במשטר האמריקני, בו הנשיא נבחר ישירות על ידי העם, כך גם הקונגרס (המורכב מבית הנבחרים והסנאט). הנשיא לא יכול לפזר את הקונגרס והקונגרס לא יכול להביע אי-אמון בנשיא (והלך ההדחה שונה בעניין זה, שכן במקרה זה הקונגרס מהווה גוף שופט).

כאשר חוקקה חוקת ארה"ב, אי שם בראשית שנות התשעים של המאה השמונה עשר, מה שעמד אל מול עיני המכוננים האמריקנים היה זיכרון העריצים באירופה מהם ברחו ולכן רצו למנוע בכל דרך את יכולתו של אדם אחד לשלוט ביעילות.

עם השנים, עלה מעט מעמדו של נשיא ארה"ב, מכל מיני סיבות שלא זה המקום להיכנס אליהן, אבל עדיין, הוא נאלץ להיאבק בכל עת בקונגרס, גם אם זה בעל רוב של מפלגתו הוא, שכן הצירים האמריקנים חווים את כיסאם לעם שבחר בהם ולא לנשיא זה או אחר.

הדוגמא האמריקנית היא כמובן רק דוגמא אחת מיני רבות. אבל הרעיון ברור. עם כל האיבה שיש לשרון כלפי בית המשפט ש"מפריע" לו בדרכו, יש לזכור שזהו בדיוק התפקיד של בית המשפט (ועוד יותר של הכנסת, אבל נראה כי זו לא עושה את תפקידה, הואיל והפרדת הרשויות בין המבצעת למחוקקת בישראל עלובה למרבה הצער)!

בהנחה ובית המשפט היה מאשר את כל אשר הממשלה מעוניינת, היינו דמוקרטיה בנוסח "הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו"...

יש לזכור שלא קם יום אחד בבוקר בית המשפט והחליט - "הגדר הזו לא לרוחי ולכן אפריע לממשלת ישראל להקים אותה".

אזרחים ישראלים (וכאלו שאינם ישראלים) עתרו לבית המשפט העליון, מתוקף תפקידו כבית דין גבוה לצדק (בג"ץ) וביקשו להפסיק את בניית הגדר מסיבות אלו ואחרות (ושוב, לא מעניינינו כעת להחליט אם הן מוצדקות או לא).

בית המשפט קבע שתוואי הגדר פוגע באוכלוסייה במידה בלתי סבירה ולכן על מערכת הביטחון לשנות את התוואי המתוכנן.

נזכיר כאן עתירות דומות לבית המשפט הבינלאומי בהאג שעלו באותה עת וירדו, שכן כל עוד לישראל בית משפט ענייני ובלתי תלוי, יש בעולם המוכנים לראות בו גוף שיפוטי סביר, על אף שהוא ישראלי וכך ירדה התביעה ההיא. לפחות לעת עתה.

וכאן חזר הכדור לממשלת ישראל ומערכת הביטחון. זו יכלה לתכנן תוואי אחר, בהתאם להמלצות השופטים וכזה לא היה זוכה לביקורת ציבורית עולמית (משום שכאמור הדעה הרווחת בעולם שלישראל הזכות להגן על עצמה באמצעות גדר הפרדה) וגם הביקורת הפנים ישראלית הייתה נחלשת, שכן הדבר "עמד במבחן בג"ץ".

אבל כאמור ממשלת ישראל החליטה לחכות ולחכות.

לא, לא היה זה בית המשפט העליון שעקב את שרון, אלא בעיקר הקואליציה הבלתי יציבה שבראשה עומד.

אין זה משנה אם חומה הייתה מונעת או לא מונעת ממבצע הפיגוע האחרון להצליח להתפוצץ בת"א. הטענה של שרון מנסה להסיח את הדעת מהבעיה האמיתית - ממשלת שרון אינה מתפקדת!

לא בית המשפט העליון הביא לפיטוריי שרי שינוי.

לא בית המשפט העליון הביא לבריחת סיעות הימין מהממשלה.

אני משוכנע שבית המשפט העליון גם לא ארגן הפגנות נגד התנתקות.

אבל לאורך תקופה ארוכה מתבצעת הסטה כנגד בית המשפט העליון, אשר שיאה, אולי, היה במשפט דרעי, בו אלפים הפגינו וכפרו בלגיטימיות של בית המשפט העליון.

שרון יודע שאותו ציבור שכיום פונה נגדו וממשלתו, לא חשוד באהדה גדולה לבית המשפט העליון.

לכן, מסיח שרון את הדעת, שמאלה, אל עבר ביהמ"ש העליון, כאשר קמה ועולה ביקורת נגדו.

לסיום, אומר שאין זה אומר שבית המשפט העליון הוא התגלמות השלמות והטוב. ביקורת עליו קיימת מימין ומשמאל. יש צדק בחלק מהביקורת. איש לא יכחיש את הסחבת האדירה במערכת עשיית הצדק הישראלית שבראשה עומד אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון. בית המשפט בכלל ובית המשפט העליון בפרט נדרש לשפוט במציאות לא פשוט של חברה ישראלית מקוטבת ומשוסעת, אשר הופכת כל ויכוח לגורלי (ואולי הוא כזה, אבל העובדה היא כי כאשר מתייחסים לכל החלטה כגורלית ו"סלע קיומנו" זה הופך את הליך השיפוט לנושא טעון ביותר).

גם לראש הממשלה בישראל מותר למתוח ביקורת על בית המשפט.

אבל שיזכור שני דברים :

א. התפקיד של הרשות השופט הוא לשפוט את המבצעת.

ב. לפני שהוא מותח ביקורת על בית המשפט, ראוי שיעשה סדר בממשלתו ומפלגתו ויראה כיצד הם אלו שמעקבים אותו באמת.

או שאולי שרון מעוניין ללכת לקיצוניות השנייה, לבטל את בתי המשפט ושתהיה פה אנרכיה?!

ובנימה אופטימית זו, אאחל לכולם שחודש מרץ, החודש הראשון על פי לוח השנה הרומאי, החודש בו מתחיל האביב יהיה נפלא!

אלעד