בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

לאחר פעמיים בהן ביקרתי את סבתי בשבוע האחרון, אחת מהן בזמן ארוחת צהריים, עת לקחה היא כדורים, חשבתי לי על כל מיני דברים באשר לחברה בה אנו חיים.

כל כך הרבה ביקורות קראתי על כימיקלים, כנגד כימיקלים (סביר להניח שגם כתבתי על כך לא מעט).

אפילו קראתי לזה "תעשיית המזון" באחת הפעמים, כפי שאדורנו והורקיימר השתמשו במונח "תעשיית התרבות" (תורגם גם כ"חרושת התרבות") לתיאור "תרבות" הצריכה ההמונית שהתפתחה בעולם הקפיטליסטי.

ברי שתמיד מספרים לנו כמה כימיקלים הם דבר רע. אנשי התעשייה המשווקת לנו כימיקלים, מלמדים אותנו באמצעות השיווק האגרסיבי להעריץ את הטבעי, לסגוד לטבע - "מיץ תפוחים ללא חומר משמר", "מכיל חומרים משמרים טבעיים בלבד", "ללא צבע המאכל טטראזין", "אינו מכיל צבעי מאכל", בו בזמן שבאותיות הקטנות יוסתרו מאיתנו כיתובים שאנו אמורים להעריך פחות, אך יכולים לחיות איתם, דוגמת "אינו מכיל פרי", " אין לצרוך ביום יותר מ-40 מ"ג אספרטיים (aspartame)  לק"ג ממשקל הגוף" וכן הלאה...

כמה פעמים יצא לכם לשמוע דברים בגנות מזון תעשייתי והחולות הרעות שהוא מביא איתו ועל כך שהוא מקצר את החיים?

סביר להניח שהרבה, כמות בלתי ניתנת לספירה של פעמים.

אך הנה, אם נשוב לאספרטיים, הנה פיסקה על הממתיק המלאכותי הזה מתוך ה-FAQ של האתר הרשמי העוסק בממתיק:

Aspartame tastes like sugar and has no bitter aftertaste. This means that foods containing aspartame enable us to enjoy the same sweet taste as sugar, but in a healthier diet.

או בתרגום חופשי לעברית : טעמו של אספרטיים הוא כשל סוכר ואין לו טעם לוואי מר. זאת אומרת שמזון המכיל אספרטיים מאפשר לנו ליהנות מאותו טעם מתוק שיש לסוכר, אבל באמצעות תזונה בריאה יותר (את Healthier diet אפשר לתרגם גם כדיאטה בריאה יותר, אם כי אני מניח שהכוונה היה לתזונה בריאה יותר).

האין זה סותר את אותה מנטרה המשוננת לנו השכם וערב - לסגוד לטבעי, לשמור מרחק מהמלאכותי והמזויף?

וכיצד אם כן נסביר את המוצר "דיאט קולה נטול קופאין"? (זו אגב לא דוגמא שלי, כי אם של ז'יז'ק)

האין זה הזיוף האולטימטיבי? קניית מוצר שהוא כולו שקר אחד גדול, מוצר ללא מוצר. לקחו את המשקה קולה, שגם הוא מרקחה שנועד להיות סירופ שיעול, תרופה והוציאו ממנה את הסוכר, הקופאין (אחרי שהקוקאין הוצא מזמן). אז מה בעצם נותר שם?

כאמור, בעניין המזון, קיימת נטייה כפולה - מצד אחד לעודד אותנו לצרוך מוצרים טבעיים, אך בה בעת למכור לנו את הלא טבעי (אם בכלל קיים טבעי) כטבעי, כדבר הנכון.

ואם "תעשיית המזון" מקצרת את חיינו, יחד עם תעשיות אחרות המזהמות את האוויר בכימיקלים שהן פולטות לאטמוספרה, כימיקלים שהן מערבבות ומגלגלות בנייר ומכניסות לאריזות המכילות עשרים גלילים, הרי שקיימת תעשייה כימית אחת שתכליתה שונה.

"תעשיית התרופות". תעשייה המגלגלת מיליארדי דולרים מידי שנה (רק זו הישראלית, גלגלה כמיליארד דולר בשנת 2001) ומוכרת לנו, מלבד ציוד רפואי המקרין עלינו קרני אנרגיה באורכי גל שונים, גם המון כימיקלים.

אמנם כחלק מאותה מגמה בתעשיית המזון, לשבח ולהלל את הטבעי ולבוז לכימיקלים, גם בענף התרופות קיימת נטייה לתרופות טבעיות ורפואה אלטרנטיבות. ברם אלו שוליות ביחס לכמות התרופות הכימיקליות הנבלעות מידי יום בידי מיליוני אנשים ברחבי העולם.

בין אם הם מדוכאים ובולעים פרוזאק, בין אם "מופרעים" ובולעים ריטאלין ובין סתם חלו בשפעת העונתית ונטלו אקמול, הרי שאנשים מעמיסים על עצמם הרבה מאוד כימיקלים מיותרים, או לפחות כאלו שאם היו מגיעים מטעם "תעשיית המזון", ודאי היו נחשבים כאלה.

אולם אלו מחוללים "פלאים". ראו כיצד תוחלת החיים עלתה וטיפסה במרוצת השנים, בעיקר תודות להתקדמות הרפואה והכימיקלים השומרים עלינו.

האמביוולנטיות הזו באשר לכימיקלים, חלקם מקצרים את חיינו, חלקם מאריכים אותם. הייתכן והם מבטלים אחד את השני, ובדומה לתעמולת בחירות (לפחות על פי ההנחה הרווחת), תעמולה של צד אחד, מבטלת את זו של הצד האחר) מביעים אותנו למצב בו היינו קודם?

על פניו, נראה שהתשובה שלילית, שכן הסטטיסטיקה מראה שאורך החיים הממוצע מטפס במרוצת השנים.

במדינות רוויות כימיקלים, חיים יותר...

נראה כאילו "הכימיקלים הטובים" מנצחים את הרעים, כפי שבכל אגדות העמים, בני האור ניצחו את בני החושך (חוץ מהמקרים של חברי כת השטן ודומיהם).

והנה, לאחר שהגענו למסקנה, שייתכן והיא אינה נכונה, אבל היא המסקנה אותה קיבלנו לאור העובדות היבשות של תוחלת החיים הממוצעת, אנו מגיעים אל הפעמים בהם אני מבקר את סבתי בת ה-93.

היא בולעת את אותן תרופות כמצוות הרופאים וכך היא מאריכה חיים, הרבה מעבר לאימה שנפטרה בשנות השמונים לחייה. כמובן שמעבר לבנה שנפטר לפני כשלוש שנים.

ובכל פעם שאני מבקר אותה, אני תוהה מה הטעם בכך.

ואם סבתי במצב בו היא מתקשרת עם העולם, גם אם בשל סניליות מסויימת התקשורת חוזרת במעגלים בני כחמש דקות, כתלות באורך הזיכרון שלה, אז ישנם עוד רבים, רבים מידי הממלאים מחלקות גריאטריות, סיעודיות ובתי אבות, חייהם מלאי סבל ולעיתים נדמה שהזעקות הבוקעות מאותן מחלקות סיעודיות הן זעקות של נשמות המנסות לצאת מגוף מת בו הן כלואות.

אז מה הטעם באותם כימיקלים המאריכים חיים, אם הוצאנו אל מחוץ לחוק את אלו המביאים את האושר?