בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

האח של בין לאדן

הייתה לי שיחה מוזרה מעט בסקייפ (SKYPE. זה אולי המקום להמליץ בפעם המי יודע כמה על התוכנה הזו שחוסכת לי הרבה כסף, בשיחות בין-לאומיות חינם אין כסף).

חייג אלי מישהו שהיה כתוב בפרטים שלו שהוא מפורטוגל (השפה שהוא דיבר ברקע הייתה לא מזוהה. יתכן וזו הייתה פורטוגלית).

הוא שאל אם אני מדבר אנגלית. כהרגלי השבתי שכן.

אבל הוא לא בדיוק דיבר אנגלית, זו הייתה השפה המוזרה (כאמור, כנראה פורטוגלית).

אז הוא עבר לאנגלית. אחרי שהוא חזר על איזה משפט חמש או שש פעמים, הבנתי מה הו אמר...

הוא שאל אם בין לאדן הוא אח שלי (התשובה לא, למיטב ידעתי).

השבתי שבין לאדן הוא אחותי.

שוב הוא שאל את אותה שאלה, שוב השבתי את אותה תשובה.

ואז הוא שאל האם בין לאדן הוא אחותי.

השבתי בחיוב.

משום מה, הוא שאל אם בין לאדן הוא אבא שלי (Bin Laden is your father).

אמרתי לו שלא, אבא שלי מת (My Father is dead).

הוא שוב היה מרוכז בעצמו ולא שמע את התשובה ולכן שאל Bin Laden is your dad?

השבתי במשחק מילים משעשע My dad is dead (זו בעצם הסיבה שאני מביא את זה בבלוג, רציתי להנציח את השנינות הזו).

הוא אמר I’m sorry.

See you later.

לא נראה לי שאראה אות לעולם, ובתקווה שגם לא אשמע ממנו.

הבואש באוטו

נסעתי הערב לעזור לאמא שלי עם משהו, ובדרך אספנו את אחותה התאומה.

לאחותה התאומה יש כלבה קשישה בת 15 בערך.

כאשר הדודה נכנסה עם הכלבה לאוטו, החל להתפשט ריח מסריח מאוד באוטו.

היא לא שטפה את שק הפשפשים הקטן כמה חודשים כמדומני...

לעזאזל, הכלבה הריחה כמו בואש, אולי אפילו יותר גרוע!

שאלתי את דודה שלי, מתי כבר נפטרים מהגופה...

לעזאזל, לחשוב שהצלחתי לסבול את זה בדרך למקום אליו נסענו, וגם בחזרה...

אני מזדקן

יש משהו מוזר כזה בחיים. הם נמשכים...

בד"כ לא שמים לב לזה, זה בא בטבעיות. אבל לעיתים, יש אותם רגעים שפתאום משהו גורם לך להרגיש את זה...

לי זה בא לפני כמה ימים בשיחה עם אמא שלי...

אני: את הספר של מילן קונדרה יש גם לי.

אמא שלי: איזה מהם?

אני: הקלות בלתי נסבלת של הקיום. לא אהבתי אותו במיוחד.

אמא שלי: אבל זה ספר נחמד. קראתי אותו כשהייתי בגילך, כשהייתי בת 30 בערך.

אאוץ'!

אני לא בן 30!

ב-18 במאי 2005 אני בן 23.5 בדיוק!

פה מתאים להביא את הסלוגן של הבלוג:

"בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים"...

אלעד