בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

את בוקר ערב חג השבועות, כלומר היום, העברתי בטיול קצר בצפון הארץ.

יצאתי מחיפה בסביבות השעה תשע בבוקר, לכיוון צפורי.

צפורי, שוכנת בגליל התחתון המערבי. לא אכנס כאן להיסטורי של צפורי, אבל כן אספר שלמקום היסטוריה מרשימה, שבהחלט באה לידי ביטוי בפסיפסים (מוזאיקות) המרשימים שבאתר.

תחילה, נכנסתי לבית הכנסת העתיק שבאתר. פסיפסים נהדרים, במתארים את גלגל המזלות ועוד כל מיני מוטיבים מקראים, מצויים בו. הם לא המרשימים באתר, אבל עצם העובדה שאפשר לקרוא את הכתוב בפסיפסים, בארמית ובעברית (וגם ביוונית), הסבה לי אושר רב.

מבית הכנסת, הלכתי אל עבר התיאטרון הרומי, שאולי בעבר היה מרשים, כאשר הכיל כ-4,500 מושבים, אבל לדעתי היום הוא די עלוב (בהשוואה לזה בקיסריה, או זה שיובא בהמשך, בבית שאן). ממנו עברתי אל רובע המגורים, שהיה תל חורבות ומשם למצודה הצלבנית, המשמשת כיום כמרכז מבקרים (והיו שם בדיוק המוני מבקרים צעירים, דוברי ספרדית).

מהמצודה ירדתי אל עבר הדבר המרשים ביותר באתר לטעמי – פסיפס דיוניסוס, בבית המגורים המפואר מהתקופה הרומית.

המבנה המקורה והממוזג, מכיל רצפת פסיפס, שהיא מהמרשימות שראיתי בחיי (הביטו בתמונות למטה).

משם המשכתי אל מבנה, עם פסיפס מרשים גם כן, בית "חג נילוס" בו מתוארים תיאורי ציד וחגיגות שנערכו במצרים בעת גאות השיא של הנילוס.

מצפורי, נסעתי אל עבר בית שאן. בדרך עוד עברתי בנצרת, רק כדי להיזכר איזה כפר ערבי ממש גדול העיר הזו...

כרגיל, הבלגן שם חגג, אבל למזלי, לא התעכבתי שם יותר מידי.

הגן הלאומי בית שאן, הוא עוד אתר מרשים למדי. אם צפורי מצטיין בפסיפסים נהדרים, הרי שהגן הלאומי בבית שאן מתהדר בהוד, הדר ופאר, המכיל תיאטרון רומי מרשים בהרבה מזה שבצפורי, חורבות מקדשים והמון עמודים קורינתיים מרשימים למדי!

העושר.

בקעת הירדן, שהעיר בית שאן ממוקמת בצפונה, היא אזור די צחיח. אולם באזור מעייות רבים, וכך החל האזור להיות מיושב כבר לפני כ-7,000 שנה. המקום החליף ידיים במרוצת השנים – כנענים, מצרים, יוונים, חשמונאים (יהודים), רומאים ואחרים.

העיר נכבשה על ידי הערבים במאה ה-7 לספירה. בשנת 749 התרחשה בה רעידת אדמה חזקה שהביאה לחורבנה. שמה הקדום, "Xקיתופוליס" נשכח והוא הוסב לשם "ביסאן" (מצלצל מוכר?).

אבל שוב, לא בהיסטוריה עסקינן, אלא בטיול צפייה בפסיפסים ועתיקות.

ובכן, התחלתי את הטיול באתר באמפיתיאטרון הרומי. הוא כאמור מרשים בהרבה מזה שבצפורי, ולדעתי האישית גם מזה בקיסריה. זה בקיסריה, אמנם שמור יותר, אבל העיטורים בבית שאן מרשימים בהרבה (שוב, לטעמי האישי בלבד).

מהתיאטרון, המשכתי להסתובב בין החורבות המצויות באתר. טיפסתי על תל בית שאן, בו ישנן עדויות לכך שהמקום היה בעבר תחת שלטון מצרי, עדויות שגם אני הצלחתי להבחין בהן בעין בלתי מזוינת (כתובות הירוגליפים שאפילו בור שכמותי מצליח לזהות).

ירדתי מהתל, עברתי ליד המקדש הרומי והלכתי לי ברכוב פלאדיוס. הרחוב שמרוצף באבני בזלת, אשר מוגבהות במרכז על מנת שמיי הגשמים ירדו לתעלות הניקוז שבצדדים (או, הלוואי ובישראל דהיום, היו מהנדסי כבישים כמו מתכנני הדרכים והרחובות הרומים). צפיתי בסיגמה, רחבה בצורת חצי עיגול מהתקופה הביזנטית, אשר באחדים מהחדרים הצמודים לה, ניתן לראות פסיפסים יפים, בהם הפסיפס של טיכה, אלת העיר שעל ראשה כתר. בעוד הולך ברחובותיה העתיקים של בית שאן, לא יכולתי להימנע ממחשבה על החיים באי בתקופות השונות. האנשים שעברו לידי דיברו באנגלית, רוסית, ערבית וצרפתית (וכן, היו גם בעברית, אבל זה לא נחשב, כי גם אני טכנית, מדבר עברית כשפת אם), לא הותירו בפני ברירה, שלא להרהר על האנשים הקדמונים שחיו בעיר, דיברו בה מצרית, ארמית, יוונית, לטינית, ועוד כל מיני שפות, בהתאם לשנים בהן הם חיו ובהתאם להשתייכות האתנית שלהם.

הרהרתי ביני לבין עצמי, כיצד תראה הליכה בחיפה בעוד מאות ואלפי שנים. כיום מבנים בני שנים ספורות, נבדלים בעיני כל כך ממבנים בני חמישים שנים ומבנים בני מאה שנים.

האם תהיה לכך משמעות בעוד אלף שנים, או האם הארכיאולוגים אז יתארו את הבתים בחיפה שאני מתייחס אליהם, ואלו שעוד ייבנו, כבתים מהמאות ה-19 עד ה-21?

כשאני מתהלך במקומות עתיקים, כמו בית שאן, אני נוטה להפליג בדמיון, ונסות לחוש כציד היו החיים אז. אני מנסה לדמיין עצמי בתור עבד שהובא למקום כדי לבנות את העיר וגם כראשון האצילים, אולי הנציב הרומי בעיר. אחרי הכול, כאשר חיו במקום כ-40 אלף איש, במאה ה-6 לספירה, אז כהיום, היו להם חיי חברה, תככים, מזימות, אהבות, שנאות, בגידות ושמירת אמונים.

בית שאן, בדומה לכל עיר רומית, הייתה אמורה להיות מסודרת, כך שכל נתין ואזרח רומי שיגיע אליה, ידע היכן כל דבר נמצא.

אולם הואיל והמקום נבנה על צלע הר, בתנאים טופוגרפיים די קשים, לא ניתן היה לשמור על קוים מקבילים ואנכיים בדיוק רב, שאפיין את הרומים. הילכך, נבנו מבני הציבור בעיר כלפי חוץ, על מנת שניתן יהיה לזהותם בנקל.

בכל מקרה, המשכתי למרחצאות, שדי דומים לאלו בקיסריה. ליד המרחצאות יש שורה של שירותים ציבוריים, שמתחתם היו בעבר מים זורמים, כחלק ממערכת הניקוז (מה שעד היום לא הגיע לכמה מקומות שטיילתי בהם, בסין למשל).

ואז, פחות או יותר עזבתי את האתר, כאשר החלטתי לעצור בדרך, בבית הכנסת העתיק שבגן הלאומי "בית אלפא". אינני יודע למה החליטו לכנות את המקום גן לאומי, כי מדובר במבנה מקורה, בו מוצג מופע אור-קולי, חנות מזכרות בכניסה אליו (המשמשת כקופה גם כן) וזהו בעצם. הבית כנסת חביב, הפסיפס בו משומר היטב. אולם אחרי ציפורי (שם הפסיפס בבית הכנסת מעט פחות שלם, אבל מואר בצורה טובה יותר), נראה היה לי שהעצירה שם הייתה מעט מיותרת. לפחות העצירה הייתה בדרך, וכמעט ולא נסעתי במיוחד, כדי להגיע לשם.

בית אלפא, קרוב לסחנה (גן השלושה). החלטתי לא להגיע לשם, מפני שכרטיס המטמון שלי מכסה רק מחצית מעלויות הכניסה (בניגוד לרוב האתרים שהוא מכסה את מלוא דמי הכניסה) ובכל מקרה, ביום שישי כבר הייתי בבריכה, ולא ראיתי צורך להגיע גם לסחנה. אבל אם אתם מתכננים טיול באזור, הסחנה בהחלט יכול להיות סיום מהנה ליום טיול ארוך...

הדרך חזרה הביתה הייתה די מהירה. מצאתי עצמי סוטה לשוליים פעמיים, כדי למנוע תאונה, מנהגים שהחליטו לעקוף, מבלי שהעובדה שאני נוסע בנתיב הנגדי מפריעה להם במיוחד. פלא שיש כל כך הרבה תאונות. בכלל, התחשבות בכבישי ישראל היא מצרך נדיר. נהגי כלי רכב כבדים, לא יורדים לשוליים כדי שניתן יהיה לעקוף אותם. מה איכפת להם, הם הרי לפנים (טרנטע, אבל לפניך, מוכר?)...

היה טוב, טוב שהיה. אני בהחלט ממליץ להגיע לשני הפארקים הלאומיים האלה – צפורי ובית שאן. אני מצרף כאן לא מעט תמונות (אם כי לא הרבה. את רוב התמונות, לא אפרסם), על מנת שתוכלו להתרשם, אם כי טוב בהרבה מראה עיניים באתר עצמו.

חג שבועות שמח.

אלעד

ילדה הולכת על הפסיפס בבית הכנסת בצפורי

"תקופת טבת" - בית הכנסת העתיק בצפורי

גלגל המזלות (זודיאק) בבית הכנסת בצפורי

מזל עקרב בחודש מרחשון

אנשים משקיפים על העמק הסמוך

פיספס מבית המגורים המפואר בצפורי

 פסיפס דיוניסוס, אל היין - הוא כל כך יפה!

עוד מהפסיפס המרשים שבבית

וזה מחוץ למבנה, גם בצפורי

מתוך פסיפס הנילוס בצפורי

גם כן מאותו פסיפס

 ועוד חלק של אותו פסיפס מרשים - חיה טורפת

זה האמפיתיאטרון בבית שאן

תקריב של אחורי הבמה המרשימים בתיאטרון הרומי

שער ועמוד - בית שאן

שער עם כיתוב ביוונית - בית שאן

הריסות אחד המקדשים בבית שאן - שימו לב לעמודי השיש ורצפת הבזלת

אתר העתיקות בבית שאן - תצפית מתל בית שאן

עמוד זיכרון מצרי, לאות כיבוש העיר

 פסיפס האלה טיכה - אלת העיר (שחזור, המקור נגנב על ידי שודדי עתיקות

בית מרחץ רומי בבית שאן

שירותים ציבוריים רומים

 פסיפס בבית הכנסת בבית-אלפא - עקדת יצחק