אנחנו תוהים לגבי מקורות הטכנולוגיה, רק כאשר אלה מפסיקים לתפקד...
הנה הבוקר, קמתי, הלכתי לחדר האמבטיה על מנת לצחצח שיניים ו...
אבוי!
לא יצאו מהברז מים.
ירדתי למטה כדי לבדוק מדוע.
הברז הראשי היה סגור.
הסיבה, כנראה השכנים הטובים ראו שיש דליפה רצינית וסגרו את הברז.
הסיבה לדליפה - אמא שלי החליטה לפני מספר חודשים, שהואיל ויש יותר מידי אבנים קטנות בצנרת של העיריה, כזו שכבר דפקה לנו אי אילו ברזים בבית, היא תתקין פילטר וכך היא תמנע הריסת ברזים.
הפילטר הותקן.
מהר מאוד הוא החל לדלוף.
בשלב מסוים, הוצאנו את החלק המסנן מהפילטר, ונותרה רק קופסת הפלסטיק של הפילטר, כדי למנוע את הדליפה.
הפתרון עבד למשך מספר חודשים.
אבל כנראה שנותרה נקודה חלשה, נקודת ריפיון שהלחץ המאסיבי של המים הצליח למוטט לבסוף.
וכך, מצאתי עצמי הבוקר, רוצה לצחצח שיניים, מבלי שיהיו לי מים זורמים מהברז.
עשיתי כאילו עם המברשת. שמתי מי פה, בשביל הטעם הטוב.
אבל זה מעיק.
פעולות שאנו עושים בהיסח הדעת - שטיפת ידיים, שתיית מים מן הברז, הדחת המים בשירותים, מקלחת, בישול פסטה, השקיית צמחים ועוד פעולות רבות אחרות, כל אלו לא אפשריות, מבלי האלמנט של מים זורמים מהברז או לפחות בצנרת, כל אימת שמתחשק לנו.
וכאשר שמנו ברזים בבתים, די ויתרנו על הבאר שבחצר.
אין אפשרות לחזור לבאר כגיבוי.
זה קורה כמובן בתחומים טכנולוגיים רבים אחרים. רק כאשר הם חסרים לנו, פתאום אנחנו מנסים לרדת אל שורשיהם ומקורותיהם (במקרה של מים מהברז, חזרה למקורות היא סימבולית ומילולית כאחד).
אגב, כדרך חיים, אנחנו לא שותים מיצים או משקאות מוגזים בבית.
הילכך ובהתאם לזאת, אלך כעת לקנות שני בקבוקים של מים מינרלים, על מנת להרוות את צמאוני במרוצת השבת, עד שיבוא מחר האינסטלטור (המילה שרברב בעצם יפה יותר) שהזמנו ויפטר אחת ולתמיד מהפילטר.
הנה, עוד סיבה למה טוב שיש חנויות שפתוחות בשבת...
ואפילו במרחק הליכה מהבית.
אך, איפה הימים בהם בנות ישרא-בלוג החסודות הציעו לי לבוא להתקלח אצלהן במקרים דומים?
ואם כבר מדברים על משק המים בביתי, עזרו לי להחליט האם הסיפור הזה, על השקעה (או בזבוז SPEND באנגלגית בכל מקרה) של מיליארד שקלים על מתקן הטפלת מי ים (המתקת מי ים על פי האקדמיה ללשון) שבסופו של דבר מייצר מים לא ראויים להעברה בצנרת הוא מצחיק או עצוב.
זה היה מאוד מצחיק אם זה היה קורה באיזה סרט קומדיה למשל, אבל במקרה שזה על חשבון משלם המיסים הישראל זה קצת עצוב, לא?