בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

יריב חבוט מנסה להרים טרנד חדש תחת הכותרת "לכל בלוג יש שם". אז למה לא לעזור?

הבלוג "מה המצב" התחיל בספטמבר 2002, קצת אחרי שקראתי כמה כתבות באי אילו מוספי מחשבים ואחרי ששכנעתי את שמש (שמהר מאוד סגר את הבלוג שלו) לפתוח את הבלוג.

לא ממש ידעתי איך הבלוג יראה, אבל נתתי לזה סיכוי.

למעשה, עד עכשיו אני לא בדיוק בטוח איך הבלוג נראה, הוא מחליף צבעים כזיקית ואינני כותב על תחום מסוים.

מקור השם "מה המצב" הוא התחכמות שלי. אני לא אוהב את השאלות הבנאליות (כגון "מה המצב?", "מה העניינים?", "מה קורה?", "איך הולך?" וכדומה) שאנשים שואלים כשאין להם מה להגיד.

לכן נתתי לבלוג את השם "מה המצב" ללא סימן שאלה, כלומר בלוג שפשוט אומר מה המצב בשעה שהוא נכתב, בין אם זה קשור אלי, לעולם או לשד יודע מה.

הכינוי ashmash, הוא פשוט כתיב באותיות לטיניות, שהן אותיות קצת יותר פופולאריות מאלו העבריות, לכינוי "אשמ"ש".

אשמ"ש, אלו ראשי תיבות של "אלעד שקרן מי שמאושר". אלעד זה הוא שמי ו"שקרן מי שמאושר" היא שורת המחץ בשיר "שלום אחד" של אביב גפן, השיר הלפני אחרון באלבומו הראשון - "זה רק אור הירח".

הכינוי הזה דבק בי מכיתה ט' או י'. כרגיל, כמו כינויי אחרים, אני המצאתי אותו כי הוא נשמע לי משעשע.

השתמשתי בו ואני עדיין משתמש (באנגלית יש לזה זמן, לעזאזל) באינטרנט.

אני ממש לא אוהב שמכנים אותי ככה במציאות.

ואם גם אתם כותבים, אתם מוזמנים להפנות לקטע הזה שלי. אבל אתם חייבים, אבל ממש חייים (טוב, לא באמת חייבים, אבל זה יהיה ממש נחמד מצדכם) לקשר לקטע הזה של יריב.