בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

והרי לידיעה שהתקבלה זה עתה:

הדרגנועים (מדרגות נעות) בארץ, איטיים מאלו שבחו"ל!

מדובר בתחושה סובייקטיבית שלי, בהשוואה בין הדרגנועים בגרנד קניון הארור לעומת הדרגנועים של קווי המטרו M2 ו-M3 שנמצאים במעמקי האדמה בבודפשט. אולם אני משוכנע שגם אם הדבר ייבדק בניסוי, הוא יוכח אמפירית!

כמובן שמדובר בהכללה נכונה, כי תחושתי לא שונה לגבי דרגנועים במקומות אחרים בטיול האחרון שלי או מקומות אחרים בישראל.

כאשר צילמתי את התמונה הזו, נשענתי זמן ממושך על המעקה, אז ניגשו לוודא שאני מרגיש טוב...

חוץ מזה, עוד כמה זוטות:

השתלם ללמוד לקרוא כתב קירילי.

זה ממש עוזר לקרוא שלטים בכל מיני בתי עסק בישראל שמשום מה, מתעלמים מציבור גדול שלא טרח ללמוד רוסית.

אני מתפלא שלא למדתי לקרוא זאת לפני שהגעתי לבולגריה ואני ממליץ לכולם בחום ללמוד לקרוא רוסית. זה באמת לא קשה.

אנשים מבוגרים מאוד עם מקל שהולכים ממש, אבל ממש ממש לאט, אוהבים ללכת בשורה רוחבית ולחסום מעברים.

העובדה שהשמש שקעה מזמן ואתה בשלהי חודש אוקטובר, לא אומרת בהכרח שיהיה נעים בחוץ.

חם מאוד בחוץ.

היה הרבה יותר כיף ללכת ברגל לפני שבוע, כשהטמפרטורה צנחה מתחת לאפס.

אנשים עובדים לא יכולים להתעשר (מעבודתם)!

הילכך, מי שחולם שאם יעבוד קשה כל חייו, יוכל להגיע בשלב מסוים לנחלה, משלה את עצמו.

הכל אשליה של אותם מאחזי עיניים שעושים את כספם לא מעבודה, אלא מהונאה של אנשים המכונה בד"כ "עסקים".

יש לי ביקורת חריפה למדי כלפי אנשים שהולכים למכון כושר ומתאמנים על מנת לחטב את גופם, אבל מעדיפים להתנייד ממקום למקום, גם כאשר מדובר במרחקים ממש קצרים, ברכב ממונע ולא ברגל.

האם אין זה הגיוני יותר לעשות ספורט תוך כדי פעילות גופנית ולא "לחסוך זמן" כדי שאפשר "להשקיע" את השעות הפנויות בחדר כושר?

יש לי גם ביקורת על חברות שמציעות לשלוח כל מיני דובי צעצוע לכל מיני טיולים בעולם ולצלם אותם, בזמן שיש מיליארדי רעבים בעולם.

ואף על פי כן, זמן רב לא הייתי כל כך שמח, מאושר ושלם עם עצמי.

האופוריה הזו אמנם אופיינית לי באופן גורף, אולם אני מתקשה להסביר מאיפה היא נובעת כעת.

שתהיה לכל מי שמתחיל מחר (או כבר התחיל או יתחיל בשבוע שלאחר מכן) שנת לימודים אקדמית שמחה, פורייה ומאושרת!

אלעד