| |
בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים
It doesn't make a damned bit of difference who wins the war to someone who's dead - Catch 22, Joseph Heller |
| 12/2002
יום ללא סלולאר
אז אתמול היה יום ללא טלפונים סלולארים.
הכל התחיל שקיבלתי הודעה ב-ICQ לפני מספר ימים שביום ראשון ה-29 בדצמבר, חברות הטלפון הסלולארי אמורות להעלות את המחירים ולכן אנחנו הצרכנים, נוכיח שאנחנו לא פראיירים ולא שבויים של חברות הסלולאר ופשוט יום שלם לא נדבר בטלפון הסלולארי.
נתחיל בזה שאני בעד.
בהחלט בארץ יש מגמה כזאת שכל החברות הגדולות מתאמות עמדות ומישרות קווים על מנת לדפוק את הלקוחות ולא לאפשר להם בחירה אמיתית.
שימו לב שכמעט כל דבר בארץ מתחלק לשלוש או כמעט שלוש:
4 חברות סלולאר שאחת מהן לא משמעותית.
3 חברות לתקשורת בינלאומית.
3 חברות כבלים עד לא מזמן.
3 עיתונים גדולים.
ככה זה, שחמש משפחות גדולות מחלקות ביניהן את השוק בכלל ואת שוק התקשורת בפרט... (ואני יודע ששלוש זה לא חמש, פשוט צריך להתאחד על מנת לשרוד, כך שיש איחודים בחלק מהתחומים).
לצערי, נתקלתי ביותר מידי אנשים שלא שמעו על החרם, או ששמעו, אבל חשבו שהוא לא יעבוד ולכן הם דיברו.
לצערי, שוב אנו תקלים בראש הקטן ובמחשבה האנוכית של אנשים שבסופו של דבר חוזרת עליהם בעקיפין כבומרנג...
אני, לא פתחתי את הטלפון הסלולארי שלי (סלקום המושחתים)
זה הוביל לכך, שהיום בבוקר, אמא שלי התקשרה והתפלאה למה היא לא יכלה לתפוס אותי אתמול.
בכלל, במהלך היום, הפלא-פון לא היה בכיסי השמאלי כבדרך כלל. הרגשתי מין תחושה כזו של כיס ריק, של משהו חסר...
בסוף התרגלתי והרגשתי ממש נוח שאין את הדבר המציק הזה בכיס.
בכלל, נראה לי שאני אוותר עוד כמה חודשים על הפלא-פון, כאשר ההסכם הכופה עם סלקו ייפסק.
לסיכום, פלא-פון זו המצאה טובה, אבל בהחלט אפשר להסתדר בלעדיה...
בכלל, מי רוצה לדבר במכשי שעלול לגרום לו לסרטן וכל משפט שלישי בו הוא "מה אמרת? לא שמעתי".
אלעד
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
