בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

לא משנה מה כתבתי בקטע הקודם, תחזיותי התאמתו באופן מלא!

אני בונה על הזיכרון הקצר של קהל הקוראים (נו, הרשו לי לדמיין בעיני רוחי שיש כזה)...

בכל מקרה, כפי שצפיתי, תוך הצצה קטנה בשמי הבוקר בשבע בבוקר, מזג האוויר היום היה מקסים!

לא היה חם מידי. לא קר מידי.

הראות!

הו, הראות הייתי מצויינת. לא רק שניתן היה להבחין בעתלית מחיפה, דבר שלא קורה תמיד, אלא ניתן היה להבחין בקלות בארובות חדרה (אורות רבין. הבחנתי בתחנת אורות רבין, סמוך מבניין רבין באוניברסיטת חיפה. אגב, אנקדוטה משעשעת בעיני, בניין רבין באוניברסיטת חיפה הוא קומפלקס של שני מבנים, אשר האחד מאכלס את החוגים לכלכלה וסטטיסטיקה, בעוד האחר את כמה חוגים אחרים ממדעי החברה. באופן משעשע למדי, הבניין של מספר החוגים במדעי החברה קרוי על שם תורמ/ת/מים בשם עמיר [אני באמת צריך לבדוק טוב יותר על שם מי בדיוק ולראות שלא טעיתי]). מעבר לחדרה, ראיתי גם את נתניה מהאוניברסיטה!

לא בכל יום יוצא לך לעמוד בחיפה ולראות את חדרה, בטח ובטח שלא את נתניה!

ומי יודע. גוש הבתים הפך להיות כה קטן. אולי ראיתי את הרצליה ואף דרומה משם.

שלא לדבר על ראש הנקרה (שזה לא נדיר, אם כי גם לא בכל יום ניתן להבחין בסלעים הלבנים הללו מחיפה) ועל כל הדברים בתוך חיפה שנראו כה צלולים ויפים!

מחר אקח איתי מצלמה, אם כי מי יודע מה יהיה טיב הראות מחר.

בלי קשר, מצאתי עצמי בסניף מקדונלדס, כאשר ליוויתי חבר.

עמדתי שם לידו, בעוד הוא הזמין "מקמוות" כל-שהוא.

המוכרת שאלה מה אני רוצה. השבתי שכלום.

אז בא מי שנראה כמנהל הסניף ושאל:

"אתה כבר הזמנת?".

"לא", השבתי.

"מה תרצה?", הוא שאל...

"כלום!", השבתי.

עברה עוד דקה. עובד אחר ניגש אלי ושאל:

"כבר הזמנת?"

"לא", השבתי שוב בתמימות...

"מה תרצה?".

"כלום".

זה היה כיף!

נראה לי אעשה זאת יותר. טוב, אולי לא.

מעבר לזה גם הקשתי כמה קושיות, באשר לצבעים הירוקים והסגולים המופיעים על השילוט במקדונלדס ושאלתי האם הם מביאים בריאות.

כמו כן, תהיתי מדוע הסניף מצולם 24 שעות. בתחילה המוכרת הסבירה לי שזה כדי שהם לא יגנבו.

אחרי ששאלתי ומה באשר ללקוחות, היא אמרה משהו על כך שאם אבוא עם אקדח (נו באמת, הסניף באוניברסיטה, בודקים אותי לפני) ואבקש את הכסף, יראו אותי.

העמדתי פני נעלב.

טוב.

זהו.

המשך נובמבר שמח.

אלעד