בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

בלוג קאסט בעברית

בהנחה ועדיין אינכם יודעים מה זה פודקאסט (Podcast), אסביר שמדובר פשוט בקובץ קול דיגיטאלי (בדרך כלל MP3) שאפשר להוריד מהאינטרנט ולשמוע, כאשר בדרך כלל אפשר להתעדכן לגבי קבצים חדשים באמצעות RSS.

השימוש בזה, במיוחד בעקבות ה-RSS, הופך את הפודקאסט, בעצם, לגרסה הווקאלית של הבלוגים.

אם בבלוג אתם כותבים ומי שרוצה יכול לקרוא את הקבצים שלכם, בפודקאסט אתם מקליטים את עצמכם ומי שרוצה מאזין לכם.

דמיינו לעצמכם חברת הקלטות משלכם המפיצה את הקלטותיכם לכל מי שחפץ

אגב, באופן דומה לפודקאסט, קיים עוד "טרנד חם" ברשת והוא וידיאוקאסט (Videocast), שכפי שהפודקאסט הוא בלוג עם קבצי קול, כך הווידיאוקאסט הוא פודקאסט עם סרטי וידיאו שניתן להוריד.

אני מוכרח להגיד ששקלתי ליצור פודקאסט ולהפיץ לעולם קטעי שירה פרי עטי או לחילופין הקלטות שלי משוחח עם נציגים של כל מיני חברות וחולב מהם אמרות משעשעות למדי.

אבל הקול שלי לא רדיופוני ולכן החלטתי לרדת מהעניין.

לגבי וידיאוקאסט, אני עדיין מקווה למצוא אתר שישמח להוריד את הסרטונים שהפקתי (צילמתי וערכתי), על מנת שאפיץ את חלקם.

אפשר לשמור אותם בגוגל, אבל יש שם עניין קצת מרגיז לגבי זכויות היוצרים, או ליתר דיוק, העובדה שעשויה להיווצר בעיה אם ארצה להשתמש במוזיקה בפס הקול של הסרטונים. מה לעשות, אין לי חברת הפקות אשר עושה את כל הסידורים של שימוש במוזיקה ותשלום תמלוגים ליוצרים.

לכן, עד שפה בישרא-בלוג יהיו פודקאסטים ווידיאוקאסטים, אני שולח מידי פעם סרטונים לחברים או כל מיני אנשים, שהשם יודע למה, ביקשו ממני שאשלח להם דוא"ל.

בינתיים, רציתי להמליץ לכם על הפודקאסט הבא.

אחד המשדרים שם, הוא הקלטה של שידור שאח שלי ניהל ועוסק בתרמילאות.

אותי באופן אישי זה שעשע, הואיל ולא רק שאני מכיר את אח שלי, אלא כי בהתחלה הוא נשמע כל כך עילג, כאשר הוא מקליט מהדף.

לאחר מכן, הוא משתפר, אבל כאמור, גם הוא, כמוני, נטול קול רדיופוני לטעמי.

תמונות עיזתיות

התמונות הללו שפורסמו ב"הארץ", על מצב ההתנחלויות שפונו ברצועת עזה, מאוד מעניינות לטעמי. אז אני מביא את הקישור לתמונות.

אימא ישרה כסרגל

אתמול, יצא לי במקרה להעיף מבט במסך המחשב של אמא שלי, כאשר גלשה לה באינטרנט.

המראה שנגלה לעיני היה כה ביזארי, כד שביקשתי מאמא שלי רשות לעשות צילום מסך ולשלוח לעצמי בדוא"ל.

הנה התמונה:

אתם רואים נכון. לא רק שאמא שלי עובדת עם רזולוציה נמוכה, כפועל יוצא מהעובדה שהמחשב שלה יחסית חלש, היא טרחה להתקין סרגל כלים של יאהו, MSN, וגוגל.

שלוש חברות מתחרות המציעות שירות פחות או יותר דומה (גם אם האיכות משתנה) – חיפוש ברשת האינטרנט.

למעשה, כל מה שנותר לה כדי לראות מדף האינטרנט שהיא צופה בו, הוא פחות ממחצית שטח המסך.

נכון, אפשר לחיות עם זה. אבל זה לא נוח במיוחד ומיותר לחלוטין.

במקרה של אמא שלי, אני גם בספק אם היא בכלל משתמשת באפשרות החיפוש דרך הסרגל וחוסמי Pop-up הם בלאו הכי לא מצרך נדיר כל כך בימינו.

שתהיה בריאה, נכון?

ועד כאן להפעם.

שלום ותודה על כל הגפילטע פיש!

אלעד