בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

בזמן שבשלושת ערוצי הטלוויזיה הישראלים (1, 2 ו-10) התעסקו עם הפיגוע שאירע בנתניהף התעסקו בשלושת ערוצי החדשות הזרים (CNN, SKY ו-BBC) במשפטו של סדאם חוסיין.

מה יותר חשוב?

באופן אוניברסאלי, אני חושב שכלום.

מחד, רודאן עיראקי לשעבר, שמואשם בפשעים שאין ספק שהוא אחראי להם ולכן המשפט משמש כמעין עלה תאנה - "הנה, אנחנו הנאורים, עושים לו משפט".

מדובר בעסק די מטופש, שכן לאורך ההיסטוריה, בתי משפט רבים כל כך חרצו את גורלם של אנשים לשבט, על אף שכל בר דעת כיום היה מבין שמדובר בהחלטה שהתקבלה מראש.

מדוע שנאמין הפעם, שדינו של סדאם, לא ידוע מראש ומהשפט הוא הצגה, אקט פומבי של השפלה?

לכל היותר מדובר במסיח דעת, שהרי בשבוע האחרון, בעקבות ירידתו בסקרים, נאם נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, שלא יסתפק בפחות מניצחון בעיראק. ניצחון שכבר למעלה משנתיים הוא מייחל לו והוא לא נראה באופק.

האמריקנים, הורידו שליט, שאמנם נראה כי לא היה יציב בנפשו, אך השאיר את עיראק יציבה למדי, ולאחר לכתו, שוררת במדינה אנרכיה, או שולטים בה הרבה סדרים קטנים המתחרים אחד השני.

העולם מלא בדיקטטורים. חלקם, לא פחות רעים מחוסיין.

האם ארצות הברית "תשפוט" אותם (או למצער תביא לשפיטתם על ידי קבוצות שהתנגדו להם במדינתם), אם הדבר לא יתאים לאינטרסים האמריקנים?

אני סקפטי.

ומאידך, את ערוציהטלוויזיה בישראל, המשפט כלל לא מעניין, שכן יש דבר פיקאנטי יותר.

פיגוע בנתניה.

לפחות חמישה הרוגים.

סיפור אנושים על מאבטחים שבעבור שכר מינימום ומטה, סיכנו את חייהם ואף קיפחו את חייהם, כדי שאנשים יוכלו לקנות בשקט בקניון.

הפיגוע הזה, לא שונה באופן מהותי ומאירועים שהתרחשו בעבר. באותו מקום בדיוק, בכניסה לקניון לב השרון, היה פיגועים בשנים האחרונות.

אבל איכשהו, מנסים לגרום לנו להרגיש, שהנה, הנה הפיגוע המיוחד, השונה.

כמובן, אינני מקל ראש בקורבנות. אך אני תוהה במה הם שונים מאותם אנשים שקיפחו חייהם בשרירות לב של ממש, בתאונה בכבישי ישראל.

מדוע הם זוכים לסיקור נרחב יותר מאות אלפי ילדים בשנה שמתים ממלאריה, מאיידס, רעב וניצול, ברחבי "העולם השלישי".

הם לא. השאלה מה "מעניין" יותר. במקרה האישי שלי, אני לא חושב שאני יכול להגיד שהאחרונים פחות מעניינים מהראשונים (קרי סדאם ומשפטו או הפיגוע בנתניה).

ובעוד בערוצי החדשות התמקדו ב"היסטוריה" בהתהוות,  בערוץ 8, הקרינו תוכנית על היסטוריה שנעשתה - פולחן האישיות של סטאלין.

סתם תזכורת, לאלו שמתרפקים על כך ש"פעם הכל היה יותר טוב"...

ואם אני כבר מתייחס לאירועי העת האחרונה, איראן, כך לפי הרמטכ"ל דן חלוץ, קרובה לכדי 3-6 שנים להשגת נשק גרעיני.

זה, ביחד עם אירועים בגבול הצפון, שהזרועה הארוכה של איראן - החיזבאללה, למשוך את האש מצד פוליטיקאים שלהוטים להיבחר בעוד מספר חודשים.

בבחירות שהתקיימו באיראן לפני מספר חודשים, נבחר אחמדינג'אד, בעיקר על שום הבטחתו לפתור את מצוקותיה הפינמיות של איראן.

מוטב שהפוליטיקאים כאן, יתייחסו לבעיות פנים של ישראל ולא לאיזה איום איראני גרעיני ארטילרי וארטילאי.

נכון, מאוד יהיה עצוב לאבד את הבלעדיות בנשק גרעיני (שאין לנו כמובן). אך גם אם נאבד, לא יהיה זה סוף העולם.

בינתיים, רק מדינה אחת, די מרושעת, השתמשה בנשק גרעיני וזה היה באוגוסט לפני 60 שנה.

אפשר לחיות עם נשק גרעיני, גם עם הוא בחזקתה של מדינת אויב וגם אם לכאורה אין אנו מחשיבים אותה לרציונאלית.

אחרי הכל, גם ישראל, לא בדיוק המדינה שהיינו רוצים שתחזיק נשק גרעיני ועדיין, היא טרם עשתה בו, עד כמה שידוע לי, שימוש לרעה.