בלילה האחרון, התעוררתי פעמיים, מקץ חלומות מוזרים.
בחלומי הראשון, בנו משהו. זה היה קשור לאיזו פעילות שאני עושה בימים אלו, לצערי אינני מסוגל להיזכר כעת איזו מן הפעילויות.
בכל מקרה, היו לשם חפירות במעמקי האדמה.
והיו כל מיני אנשים שעמלו.
מהעבודה הקשה, חלקם מתו.
את הגופות הנרקבות, ערמו בתוך גיגית.
היה מדובר במספר לא מבוטל של גופות, במצב די מזעזע.
המחשבה שליוותה אותי, הייתה שאין זה הוגן שאנשים מתים בשל התנאים-לא-תנאים בהם הם עובדים, כדי שמשהו שאני צריך יהיה נורא.
לא קמתי בבעתה, כפי שלעיתים קורה כאשר מקיצים מחלום ביעותים.
פשוט קמתי.
וחשבתי.
רציתי לפתוח את יומן החלומות שלי, אבל השעה הייתה שלוש וחצי לפנות בוקר והעדפתי לישון.
שוב חלמתי.
בחלומי השני, היו אנשים מוכרים מהעבר וההווה.
בעיקר משפחה.
אני זוכר שמישהו עשה בחלום משהו נורא, כלומר לפחות מבחינתו.
בסוף החלום, האיש רץ אל עבר גרזן שהיה מונח על הרצפה כאשר הלהב שלו פונה כלפי השמיים.
הוא זינק על הגרזן עם ראשו והתמונה הבאה שאני זוכר מהחלום, היא את האיש חצוי לשתיים – ימין ושמאל.
גם מהחלום הזה לא התעוררתי מיד וגם אחרי שהתעוררתי, לא הרגשתי תחושה מוזרה במיוחד.
פשוט התעוררתי.
השעה שש בבוקר טרם הגיעה.
חזרתי לישון, בערך עד שבע ואז התחלתי את היום.
יצא לי להרהר מעט על החלומות האלה, גם אם הספקתי לשכוח חלק מהפרטים שזכרתי בצורה מדויקת מיד לאחר שהתעוררתי.
החלומות הללו, גם אם לאחר התעוררתי היו לא הגיוניים בעליל, לפחות בסביבה בה אני חי.
יחד עם זאת, הם היו מציאותיים מאין כמותם, אך כלל לא זעזוע אותי.
מצד שני, גם לא הייתי צמא דם בחלומות הללו ולא רציתי במיוחד לראות מראות קשים. הם פשוט היו שם – העולם בכיעורו.
יכול להיות שאלו סרטי קולנוע אלימים ורוויי דם, חלקם מבוססים על סיפור אמיתי וחלקם אף דוקומנטאריים, יתכן ומדובר פשוט בידיעות על זוועות מסביב לגלובוס, אבל לאחר שני החלומות הללו, אני מרגיש כל כך אפאתי, כל כך אדיש לסביבה וסבל שאינו שלי.
יתכן ותמיד הייתי כזה, יתכן ומעולם לא הייתי כזה וגם כעת אני לא כזה.
מה שבטוח, שאין לי מושג מה פשר החלומות הללו.
אין הכוונה למשמעות במובן טראנסצנדנטאלי, אלא פשוט מה זה אומר מבחינת הדברים שמעסיקים אותי בימים אלו.
אבל אם החלומות הללו יחזרו שוב, יתכן ואנהל רישום שלהם, כפי שכבר עשיתי בעבר.
ללא קשר - חתול שצילמתי ביום שבת האחרון
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
