האזנתי לי לשיר Sunday Bloody Sunday של U2, כאשר חשבתי לי שהנה, היום יום ראשון, מחר ה-30 בינואר, כלומר 34 שנה לאותו יום ראשון ארור (כן, בעברית זה נשמע רע), ב-30 בינואר 1972, כאשר צנחנים בריטים טבחו במפגינים לא חמושים בעיירה דרי שבצפון אירלנד.
תהיתי, האם לכתוב על זה בכלל (בכל זאת, 34 שנים זה לא משהו עגול ואפילו כתבה בהארץ שהעלתה את השאלה אם ישראל והחמאס יכולים ללמוד מהמקרה הצפון-אירי לא מצדיקה התייחסות).
אחרי הכל, עברו כמה חודשים מאז צפיתי בסרט (המצוין, יש לציין) בלאדי סאנדיי, בסינמטק, והאירוע (כלומר אירוע הצפייה, לא האירוע האירי מלפני שנולדתי), כבר לא ממש בולט באופן חד בזכרוני (אם כי עדיין מידי פעם, אני מעלה תמונות מהסרט שהותיר בי רושם עז, גם אם ברור שהוא מאוד חד-צדדי לטובת המפגינים האירים, במקרה הזה [נו, בכל זאת הבריטים הרגו שם אנשים לא חמושים, אם כי למדתי שאין שחור ולבן, אפילו במקרה הזה]).
אבל תמיד נראה לי חשוב להזכיר שסכסוכים דתיים, לאומיים וגזעיים, הם לא רק מנת חלקה של ישראל.
הפלא ופלא, אפילו לא צריך ערבים כדי שיהיו מהומות (אפילו שכבר עמדתי בקצרה על כך שלא כולם אותו הדבר ולא כולם מחרחרי מלחמה).
אולי זו הסיבה שמצאתי את דרום אפריקה מרתקת וגם סכסוכים אחרים בעולם, תמיד מרתקים אותי.
הם תמיד נותנים זיק של תקווה שאולי גם כאן יהיה טוב יותר יום אחד.
הם תמיד מלמדים אותי, שעד כמה שחלק מהאנשים רואים כאן את עצמם חלק מעם סגולה (או לחילופין בני הדת הנבחרת של אללה) ואת יריביהם כחיות צמאות דם (או לחילופין כובשים ציונים רעים), מה שהופך את הסכסוך שהם חלק ממנו לייחודי ומיוחד, בסופו של דבר, בכל מקום שיציבו בו אנשים, ללא קשר לשפתם, דתם וכדומה, תמיד הם יסתכסכו (בין אם על משאבים ובין אם סתם על שליטה וכדומה).
והייחודיות של בלאדי סאנדיי?
טוב. ידוע כי המילה Bloody היא מילה שגורה באנגלית בריטית. מסתבר שהרבה אירועים בהיסטוריה זכו לשם בלאדי סאנדיי:
אירועי אלימות בלונדון בשנת 1887.
יום עקוב מדם במלחמת הבורים השנייה, ב-1900.
טבח בסנט פטרבורג ב-1905.
אירועי אלימות בדאבלין ב-1913.
וגם ב-1920.
אחד בפולין בתחילת מלחמת העולם השנייה.
ועוד אחד במצור על ווארשה, שבוע לאחר מכן.
וגם באלבמה, ב-1965, בהקשר זכויות אדם בארה"ב.
אז כמובן שזה ב-Derry ב-1972, שמחר נציין 34 שנים להתרחשותו, הוא רק עוד Bloody sunday...
עם כל כך הרבה ימים העונים לשם הזה, אין פלא שרבים מחיילי צבא ההגנה לישראל, מספרים על מה שמכונה "שביזות יום א'".
כעת נותר רק לתהות מדוע אומרים "I hate mondays" ולא "I hate sundays" (טוב, זה ברור. מאותה סיבה שזו שביזות יום א' ולא שביזות יום שבת, אלא אם מקבלים מקוצרת).