הרבה ודאי ייכתב על מותו של סלובודן מילושביץ', סביר להניח שלא יותר מידי בעברית, מעבר לגחמות קצרות עד שיעלה נושא חדש מעניין יותר.
לא אכביר כאן במילים.
אין לכך טעם.
רק אכתוב כי הניסיון להציג אדם אחד, או קבוצה קטנה של אנשים, כאשמים בשורה של מעשים נוראיים, היא זלזול מחפיר במציאות מורכבת.
כתבתי לא מזמן, על קצה המזלג, על המורכבות הכמעט בלתי נתפסת של אזור הבלקן.
אין לי יומרה להבין את הסכסוך הזה ושורשיו. על אחת כמה וכמה לקבוע מי "צודק".
גם אם אצא מנקודת הנחה שהוא הורה ישירות לבצע טיהורים אתניים, דווקא בשל הריחוק שלי, אני מתקשה להתעלם מהסביבה, רווית השנאה ששמה יוגוסלביה, שממה הבלקן, ששמה אירופה, ששמה כדור הארץ.
גם עם האחריות של מילושוביץ לפשעים אלו ואחרים מלאה, הרי אין הוא אחראי בלעדי ואין כל המעשים הנוראים שנעשו בעולם מוטלים כל כתפיו.
לכן, הבעת "שמחה" ביום מותו, היא לכל היותר לעג לרש.
מין נחמה פורתא וזניחה, בעולם מלא רוע.
אגב, מעניין לראות את "מיטב המוחות" המגיבים לכתבה בנושא ב-YNET, שמספרים שבעצם מילושביץ' פעל כראוי, כי הוא קם להשמיד מוסלמים (כפי שסיפר לאחרונה אבשלום קור, שמצווה להשמיד את העמלקים, והואיל ולא עשה כן, נענש שאול המלך ונקטעה שושלתו [מתומצת בסעיף 4 כאן]).
דוגמא למגיב כזה, הוא מגיב 34, המכונה יוני, תחת הכותרת "לכל מי שלא מבין...":
מילושביץ' נלחם נגד המוסלמים (אלבנים) ושותפיהם הקרואטים בארצו. הם הרסו את יוגוסלביה כמו שהם הורסים את כל העולם - התחילו לדרוש עצמאות ולעשות שם טרור.
בגללם המדינה היפה הזו הדרדרה למלחמת אזרחים ונהרסה.
ה"עולם" לא אהב את מלחמתו במוסלמים ויצא להפיל אותו. במשך זמן לא מועט ארה"ב הרגה והרסה את יוגוסלביה רק כדי להפיל את מילושביץ' ולעזור למוסלמים.
יש שאומרים שקלינטון עשה את כל זה כדי להסיט את תשומת הלב מפרשת לווינסקי.
מילוסביץ', מנהיג הסרבים, והסרבים עצמם הם בעד ישראל ונגד המוסלמים הקיצוניים. במלחמת העולם ה-2 הסרבים הם אלו שהצילו יהודים, בעוד יריביהם הקרואטיים שיתפו פעולה עם הנאצים ורצחו וטבחו ביהודים.
בתפישות עולם פשטניות שכאלה, של טובים ורעים, לא משנה מי הם הטובים ומי הם הרעים, בהחלט אני מתקשה למצוא נחמה.