משחקונים
במסגרת הפוסטים הקצרים, הנה פוסט שכולל כמה קישורים מעניינים.
הראשון הוא משחק רוסי שהגעתי אליו דרך הפוסט הזה ב"שירת הבירבור" (בלוג משעשע של תומך אינטרנט אגב, בלי קשר).
כל מה שצריך זה למלא כוסות בוודקה (רוסי אמרנו) ולשמוע בחור משופם אומר לנו "דוואי דוואי דוואי".
משעשע משהו!
את השני גיליתי בעקבות שיטוטים באתר האם.
מדובר בהשחתת יער לכבוד הכריסטמס...
לפני שאתם יוצאים להשחית את היער, עליכם לנקות את השימשה ולראות את היער...
מומלץ אגב, לפני שתצאו למסע ההשחתה, לשים מעט ווליום, על מנת שתוכלו להנות מהאפקט המרשים של ניגוב השמשה...
האם אני בסדר?
לפעמים אני לא מובן לעצמי.
האם חמש שעות שינה בלילה מספיקות?
הלכתי לישון באחת וחצי לפנות בוקר, השכמתי ביקיצה טבעית בשעה שש וחצי (טוב, מעט לפני זה), התבוננתי באורות הכתומים שהשמש הזורחת האירה בהם את חלוני.
ואני אמור להיות עייף - רצתי חמישה קילומטרים וחצי כארבע שעות לפני שהלכתי לישון.
זה מה שמביא אותי לכך שאני צריך לחפש עיסוק ספורטיבי חדש. אני מסיים את הריצה ב-26 דקות ואני לא ממש עייף או מותש.
להגביר את קצב הריצה, יהיה לדעתי קשה ולא יעיל במיוחד. להאריך את המסלול, אומר שאצטרך לעבור פעמיים באותו מקום, להתחיל לרוץ בעליות לא ממש בא לי, כי זה אומר שיהיו הרבה ירידות שדופקות את הברכיים.
האם יש למישהו עצה מה אני צריך לעשות בשביל האתגר הספורטיבי?
אנשים מסריחים באמצע הדרך
יצא לי בימים האחרונים להיות מספר פעמים בדואר.
דואר רשום זה עסק קצת יקר...
שישה עד שבעה וחצי שקלים, רק על זה שמישהו מצרף עוד פתקית, על זה שבעצם רשות הדואר מתחייבת לעשות את הדבר המתבקש - לא לאבד את המכתב...
מוזר שבשביל לקבל דברים מתבקשים, צריך להוסיף עוד כסף...
בכל מקרה, באחד הימים בהם עמדתי בתור, עמד לפני איש מסריח. מהאנשים האלה שכנראה לא מחליפים בגדים בקצב מספיק, או שהם מכבסים אותם לעיתים נדירות, מה שהופך את הבגד לבעל ריח מסריח של ריקבון...
לעזאזל, האיש לפני הריח כמו נבלה, כמו פגר של חמור שמת לפני שבועיים....
מה עושים נגד אנשים כאלה, האם להתחיל ללכת לדואר עם מסיכת צוות רפואי, כפי שהלכו בדרום מזרח אסיה בימים בהם הסארס השתולל?
כהן הנזיר הבודהיסטי
מי לא מכיר את שם המשפחה כהן (כהנא, כ"ץ וכו').
כמובן שבד"כ בא השם לסמל את זה שמדובר בנצר למשפחת כוהנים, אותם אנשי דת מגניבים שכבר אלפיים שנה אין להם תפקיד של ממש...
תחשבו על זה לרגע, מה בעצם נותן שם המשפחה כהן חוץ מהפסילה של נשים גרושות, המנעות מבית קברות (או התעטפות בשקית זבל בטיסה מעל בית העלמין בחולון) והשתתפות בברכת הכהנים?
כלום!
אז הואיל ואנשי דת יהודים כבר לא ממש מתפקדים הרבה מאוד זמן, לפחות לא בתור כוהני דת, למה לא לשנות את שם המשפחה "כהן" לשם המשפחה "נזיר בודהיסיטי"?
אם אני הייתי כהן, זה מה שהייתי עושה לאות מחאה. :)
רק בשביל הציור הנהדר הזה על הקבר שווה להיות כהן...
האנשים הקדמונים
האנשים הקדמונים היו אנשים חכמים מאוד...
עובדה, עד היום יש אנשים המאמינים לבלופים שהם המציאו - אלוהים, גן עדן, גיהנום ועוד שלל מיתוסים שהומצאו על ידי אנשים ועד היום יש אנשים שחושבים שאם מישהו אמר משהו לפני שנים רבות, זה נותן לדבריו מעמד מיוחד.
למען האמת, ניסיתי לחשוב כיצד הדברים הילדותיים האלה התפתחו, מדוע אנשים החלו להתלבש כפי שהתלבשו, לגדל זקנים מוזרים, להתפלל, לעשות כל מיני דברים מוזרים (סליחה, לחגוג חגים) ועלו במוחי מספר רעיונות.
אחד מהם, למשל זה שאנשים התלבשו בצורה מסויימת, ילדיהם הסקרנים שאלו "אבא למה?" ומה האבא יענה?
נכון, הוא אמר משהו על כל מיני אלים, כדי לא להרגיש מטומטם, הילדים, כדרכם של ילדים, בלעו כל מילה בשקיקה והאמינו וכך עד היום צאצאיהם הולכים שולל אחרי סיפורי ילדים...
הגיוני, נכון?
ועד כאן להפעם.
שיהיה לכולם יום טוב, דוברי דְיין, Guten Tag , bonjour, buonas díaz, Good day וכמובן בשאר שפות תבל...
אלעד
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
