בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

עורי עור

לאלף אלפי הרוחות.
זהו, חסל סדר קניות ביום שישי בשעות הצהריים – מעתה רק יום שישי בשעות הערב או שבת בתשע בבוקר...
בי נשבעתי!

למה לעזאזל אני צריך להתקע בפקקים (טוב, הם לא כאלה נוראים, אבל הכל יחסי) ועוד לחלוק את הדרך עם חבורה של מטומטמים?
הנה למשל עמדתי ברמזור אדום מאחורי רכב, הנהג שלפני היה עסוק בעניינים שברומו של עולם, גם כאשר הרמזור התחלף לירוק (הוא הסתכל לכיוון ידית ההילוכים במקום להתבונן על הרמזור ולראות האם האור התחלף)...
יכלתי לצפצף לו, אבל התאזרתי בסבלנות עד שהוא ישים לב, חיכיתי כחצי דקה וכאשר הוא התחיל בנסיעה, הרמזור כבר היה ירוק מהבהב ולכן לא המשכתי בנסיעה...
לא, לא מגיע לי צל"ש, ככה הרי צריך לנהוג, לא?
ככה לפחות היה כאשר נהגתי באירופה. יתרה מכך, אני סבור שזה בונוס רציני לא לנסוע מאחורי דביל שלא ממש מרוכז בנהיגה ובכך יצאתי על שכרי...

בכל מקרה, הנקודה היא שבדיוק כאשר הרכב לפני התחיל בנסיעה (היה מדובר ברמזור לפני שמאלה), חתך אותו מימין רכב שהגיח משום מקום, כמעט נכנס בו (כזכור, אם הוא היה נוהג על פי הכללים, הוא היה נעמד מאחורי, לא הייתה לו סיבה לעקוף מימין) וגרם לתאונה ועוד ציפצף לנהג...

כמובן, הסיפורים הרגילים של אנשים שמצפצפים ללא סיבה, נוסעים כאשר ברמזור יש אור אדום, מדברים ללא דיבורית בטלפון הסלולארי תוך כדי נהיגה, עוקפים מימין ועוד שלל סיפורים שהפכו להיות מיינסטרים שכל אחד חוזה בהם מידי יום על הכביש...

אגב, בקשה קטנה למי שנתקל בי בכביש במקרה - נא לא לנופף לי לאות תודה על זה שאני נותן זכות קדימה או מאפשר להולכי רגל לחצות את הכביש במעבר חציה...
זה המעט שאני יכול לעשות...

וכן, הייתי גם בסופר כזכור, כמובן, הסיפורים הרגילים, על אדם שהחליט לשאול את הקופאית איך קופסת השימורים (עלי גפן ממולאים) שקנה וכאשר היא השיבה לו שהיא לא אוהבת את זה, הוא ענה בפליאה "מה, זה לא טעים"?
מה לעזאזל אנשים חושבים, שהקופאית בסופר טעמה את כל המוצרים והיא יכולה לתת המלצה אובייקטיבית מה לקנות ומה להשאיר על המדף?

משהו שהרגיז אותי במיוחד (כמו בכל פעם), זו האבטחה חסרת התועלת בקניון.
לעיתים פשוט בא לי להכנס עם אקדח, סכין, רימון או סתם חגורת נפץ, להתפוצץ ולהוכיח לעולם שהאבטחה בקניון לא שווה גרוש!

כמו בסיפור על אהוד בן גרא (ספר שופטים פרק ג') שהרג את עגלון מלך מואב, משום שהיה איטר יד ימינו ולכן איש לא חשב לחפש עליו פגיון על ירך ימין, כך אני בטוח שאם כל מחבל מתאבד ירצה לעשות פיגוע, הוא לא ישיב בחיוב על השאלה "יש לך נשק?" וכנראה הוא גם לא ישים את האקדח באזור המותניים...

אבל למישהו איכפת?
את מישהו זה מעניין?
הרי אם אפשר להקרין עליך בכל כניסה לקניון ובפתח כל חנות, מדוע לא לעשות כן?
למישהו איכפת שאסור להשתמש במכשיר הזה על נשים בהריון, בשל החשש שהקרינה תפגע בעובר?
הרי דווקא בשלבים הראשונים של ההריון, העובר הכי רגיש ותראו לי מאבטח שיודע לזהות אישה בחודש השני להריונה...

ועוד משהו, למה בכניסה לקניון (קסטרא בחיפה) יש מאבטח נודניק שבודק אותי (המפגר עצר אותי בגופו, כאשר הלכתי רק עם אימונית, לא למשל עם תיק ענק ונפוח שפצצה יכלה להתפוצץ בו, סתם, איש רזה עם עגלת קניות שרוצה לעשות קניות לשבת) ואחרי עשרה מטרים, בכניסה למגה יש עוד מאבטח, שעושה את אותה בדיקה, עם אותו מכשיר שמצפצף ללא הרף ומשדר קרינה לאזורים רגישים בגוף?
אם אני אתפוצץ בכניסה למגה, זו די פאדיחה ליחידת האבטחה של הקסטרא, לא ככה?

ועל מנת להבהיר את תחושתי מהמצאותי במדינה הזו, אצטט קטע מתוך ספרו הנפלא של לואיס קרול, אליס בארץ הפלאות, מתוך הפגישה בין אליס לחתול המחייך (CHESHIRE CAT) :

"But I don't want to go among mad people," Alice remarked.
"Oh, you can't help that," said the Cat, "we're all mad here. I'm mad. You're mad."
"How do you know I'm mad?" said Alice.
"You must be," said the Cat, "or you wouldn't have come here."

חכמי חלם והעיסקה עם החיזבאללה

חכמי חלם היו אנשים טובי לב, אבל מה, חכמים גדולים הם לא היו...

הנה למשל, מועצת חכמי חלם  ביצעה עיסקה שנויה במחלוקת, במהלכה קיבלה שלוש גופות ושבר כלי אחד בדרגת אלוף משנה במיל', בתמורה למעל 400 אנשים חיים שישבו בכלא החלמאי ועוד גופות של חללי חיזבאללה ולבנונים נוספים.

עברו מספר שבועות ואבוי, אחת הגופות שחכמי חלם העבירו לחיזבאללה, התגלתה כגופה הלא נכונה...
באו אנשי החיזבאללה לחכמי חלם בטענות, על כך שחכמי חלם רימו אותם ובמקום להעביר להם גופת סוחר סמים שחכמי חלם הרגו בטעות, העבירו להם בשגגה גופה לא נכונה.
אכן הייתה לחיזבאללה עילה מוצדקת לבוא בטענות אל חכמי חלם, כי הרי היה על חכמי חלם לבדוק את הגופה בטרם דגו אותה מן האדמה ושלחו אותה לחיזבאללה-לנד דרך גרמניה...
לא פלא שאנשי החיזבאללה דרשו מהחלמאים עוד 30 גופות בתמורה להחזרת הגופה שחכמי חלם העבירו להם בטעות...

עוד פאן משעשע בסיפור, הנובע מכך שחכמי חלם לא ממש בדקו את הגופות לפני ששילחו אותן לחופשי, לא סתם עשו טעות קטנה, כן שחכמי חלם לא היו בטוחים את הגופה של מי או מה בדיוק שלחו לחיזבאללה...
זה הביא את החיזבאללה לבקש בעד הגופה 30 גופות נוספות, בטענה שמדובר בגופה של חלמאי...
משטרת וצבא חלם אגב הכחישו וטענו שמדובר בגופת אלמוני שאיש לא דרש במשך שנה, כנראה בן מיעוטים (כלומר לא חלמאי אמיתי)...

ועוד על הסיפור הספק משעשע, ספק מצחיק הזה, אפשר לקרוא בספר עלילות חכמי חלם, סליחה, בכתבה הזו ב-YNET.

ASHAMS

כפי שכבר סיפרתי נסעתי היום בצהריים ברחבי חיפה כאשר חזרתי מקניות.
מתישהו גלגל"צ החל להמאס (בערך לפני חמש שנים), אז נתתי לרדיו לסרוק ולחפש בעבורי תחנה...
הטיונר החל להשתולל, כאשר לפתע הוא נעצר על תחנה שה-RDS זיהה כ-ASHAMS.
לרגע חשתי כמו באחד הסרטים האלה, בהם מישהו מנסה לרמוז לי משהו, מפני שבמבט חטוף של תוך כדי נהיגה היה נראה לי כאילו מישהו מה מישהו החליט לכתוב על הרדיו ASHMASH...
הצצתי שוב לעבר הצג וקראתי שוב, הפעם הקפדתי לקרוא נכון...
ASHAMS ( אשאמס או בתרגום מערבית לעברית "השמש" שזהו שמה של הבירה הסורית דמשק, בפי המקומיים), זה מה שהיה כתוב שם.
כן, הגעתי בטעות לרדיו דמשק, שאגב קולטים באזור של מרכז חורב עם פחות הפרעות מאשר את גלגל"צ...
התוכנית הייתה תוכנית אקטואליה בה דיברו בערבית על הכנסת, על דמוקרטיה ועל חברי הכנסת הערביים בישראל (ואף נקבו בשמות של אחדים). הרבה מעבר לזה לא ממש הצלחת לקלוט, בכל זאת, את שיעורי הערבית הספרותית של סיימתי מזמן, אבל נחמד מידי פעם להפסיק להאזין לזבל המקומי...

מה עדיף תוך כדי או אחרי?

אתמול בשעות הערב המאוחרות עשיתי אמבטיה חמה, ארוכה ומפנקת (כן, חפצים דוממים יודעים לפנק). לאחר האמבטיה, התלבשתי ונכנסתי למיטה כדי לישון.

אך, התחושה, ההרגשה, אין כמו התחושה הנפלאה של אחרי מקלחת, במיוחד כאשר הולכים לישון מיד לאחר מכן...
עכשיו אני בהתלבטות נוראה, מה יותר כיף – להיות בזמן מקלחת או להיות מיד לאחר מקלחת...

אלו לא שאלות שבן אנוש יכול להשיב עליהן.

אתר המלך

עוד לא החלטתי אם זה עצוב או מצחיק, אבל למלך הסטלנים, יש אתר חדש שאפשר להוריד ממנו טראנסים שהסלבריטאי החדש של ה-BLOGTV בתפוז הכין.

ועד כאן להפעם, סוף שבוע טוב.
אלעד