הדורשים בידור זול, מוזמנים לעבור לסרטון בסוף ולדלג על מעט ההרהורים.
לא אחת יצא לי להרהר אם במקום שיש בחירה, עדיף להשתמש בשירותים הקונבנציונאליים בשירותים ציבוריים או להשתמש במשתנה.
אלו הקונבנציונאליים, מעניקים תחושה של ביתיות על פי רוב. המשתנה היא אמנם פתרון מהיר, אך למי מאיתנו יש משתנה בבית?
ובאמת, אם משתנה היא כזה פתרון לסילוק הפרשות גוף נוזליות של גברים, מדוע אפשר למצוא אותה על פי רוב רק בשירותים ציבוריים ונדיר, אם בכלל, למצוא אותה בבתים פרטיים?
בהנחה שברבים מהבתים שוהה לפחות גבר אחד, משתנה בבית פרטי היא לא רעיון כל כך רע. לא?
אפשר להניח שהשיקולים לאי הצבת משתנה בכל בית, מסתכמים בחיסכון במקום. אך בתים רבים מצטיינים בזבוז מרחב כה רב בתכנונם, שהתשובה הזו לא מספקת אותי.
יתכן והדבר נועד לשם כבוד לבנות המין הנשי.
למעט בסרט הבריטי הוותיק "The Full Monty" שתורגם לעברית ל"ללכת עד הסוף", שם באחת סצנות, אחת מכוכבות הסרט עשתה את צרכיה במשתנה, כאקט מחאה, אולי פמיניסטי, לא מוכרות לי נשים שעשו שימוש במשתנה.
משתנה היא גברית. שירותים ציבוריים חוטאים פעמים רבות בחלוקה בין גברים לנשים – חלוקה שנראית לי מוטעית, כי אם אני מסתגר בתאי, אני מעדיף שמחוצה לתא לא יהיה איש, ואם כבר יש, אז לא ממש אכפת לי אם סביב יש גברים או נשים – מה שמסביר מדוע במרחב גברי בסדר לשים מתקן המיועד לגברים בלבד, אך במרחב יוניסקס, כמו שירותים ביתיים, הדבר לא מקובל.
לא אחת, בשירותים ציבוריים יש יותר ממשתנה אחת. לרוב הן ממוקמות אחת ליד השנייה.
וכך, לא אחת מצאתי עצמי בסצנה, שנמצאת כמובן רק בראשי הקודח (גם אם יש לה קשר לפעילות ממשית זו או אחרת), בה שני גברים נכנסים לשירותים ציבוריים.
שניהם פוסעים לעבר המשתנה.
הם ניצבים מולה.
פותחים רוכסן.
שולפים זרג.
וכאן מתחילה תחרות, בה יש שני שלבים אשר בסופם יוכרע הדו קרב בניצחון 2:0 או שוויון 1:1.
בשלב הראשון, נאבקים הגברים מי ישמיע קול פכפוך מים חרישי על חרסינה. אין זה עניין של מה בכך. הסיטואציה עשויה להיות מביכה עבור שני הגברים, כך שהשתן לא יוצא בקלות.
לעיתים, כאשר שני הגברים מכירים ונבוכים האחד מהשני, עלולה הטלת מימי הגברים להיות שנייה באיטיותה רק להשתנה על שלג, בקור עז.
בשלב השני, אחרי ששניהם החלו להטיל מימיהם, ואחד מהם כבר ניצח בשלב הראשון, המשימה היא לסיים להשתין ראשון.
אין ספק שזו משימה בעלת חשיבות גברית עליונה. גברים הרי לא גומעים הרבה נוזלים, לכן אגב יש לרבים מהם לא מעט בעיות כמו אבנים בכליות ודרכי השתן, כך שמי שיסיים אחרון יפגע בהוכחת גבריותו.
אין ספק שהדו-קרב הזה גבה קורבנות מנטאליים לא מעטים, כך שרבים הם הגברים אשר נכנסים לשירותים להיפטר מעודף נוזלים, אך בוחרים לעשות זאת בתא השירותים, במקרים רבים הפתוח, ולא במשתנה שיועדה לכך.
הסיבה, אם תהיתם, היא הבושה, חוסר הרצון להפסיד במרוץ הזה בו במקרים רבים יש מפסידים.
במקרים אחרים, לא יכולים הגברים לעשות שימוש במשתנות ולכן הם נאלצים לעשות שימוש בבתי השימוש, כלומר באסלות.
זכור לי חברי שמש, שלאחר שחזר ממספר ימים באמסטרדם, הולנד, המדינה שתושביה ידועים בהיותם בין הגבוהים בעולם, התלונן שהוא בקושי הצליח להגיע למשתנות.
שמש אמנם נמוך מהממוצע, נמוך אפילו בהשוואה אלי. אולם בכל זאת, יש מקרים בהם מסיבות אובייקטיביות, אנשים מסוימים צריכים להשתמש בתאי השירותים ולא במשתנות.
במקרים רבים, פתרו את הבעיה באמצעות משתנות לילדים.
עד כה דיברתי על משתנות בהכללה גסה.
אך כל מי שביקר אי פעם בשירותים ציבוריים למין הגברי, יודע שהכללה זו חוטאת לאמת. מן המפורסמות שמשתנות יש בכל הצורות ובכל הריחות.
לכן אחלק את המשתנות לשלוש קטגוריות היררכיות, מהמשתנה הפרימיטיבית ביותר ועד למשתנה שנראית לי אנושית יותר.
הסוג הראשון של המשתנות, הוא אלו בעלות התחתית המחוברת.
אין נוראה ממשתנה זו.
לא זאת בלבד שלא קיים חיץ בין הגברים העומדים מולן, כל אחד יכול לראות את השתן של עמיתו.
למותר לציין שאמנם גברים לא מרבים לשתות מענייני כבוד, אך גם שתן בעל צבע צהוב עז וניחוח שתנן חריף, אינו כבוד גדול (מין תכונה בעלת סתירה פנימית שכזו).
וכך, הדגם הראשון הזה של משתנות, ידוע כמשפיל ומביך עבור חלק מהגברים שמעדיפים לוותר עליו ולגשת אל תא השירותים.
הסוג השני, מחלק את בסיס המשתנה.
למעשה, לרוב, על קיר השירותים פזורות קפסולות נפרדות, בהן הגבר אמור להשתין.
במקומות רבים, נוהגים לנצל את אגני השתן הנפרדים על מנת לשים בהן רשתות מכוערות וכדורי נפתלין נגד עש, שלכאורה אמורים להפיץ ריח טוב.
מי שהשתמש במשתנות מהסוג הזה, ודאי תהה לא אחת כמה שיער ערווה יכולים להשיר גברים בזמן כה קצר, בו הם ניצבים מול המשתנה הארורה.
היתרון של המשתנה מדגם זה, היא העובדה שלא כל דכפין יכול לעשות הערכה גסה לכמה שתית הבוקר.
החיסרון, אליו ניכנס בסגולות הדגם הבא, הוא שאין חיץ בין המשתנות, כך שכל אחד יכול לבוא ולהציץ על מרכולתו של הגבר.
הסוג השלישי כפי שכבר הבנתם, די דומה לסוג הקודם.
ההבדל הוא במחיצה קטנה שיש בין משתנה למשתנה.
אחד הדברים הזכורים לי מאוושויץ, הוא דווקא השירותים והמקלחות המשותפים.
כן, יש כאלה שזוכרים את הכיתוב ARBEIT MACHT FREI עם האות B ההפוכה בשער המחנה.
אחרי זוכרים את ערימות השיער, הנעליים, המזוודות ועוד שאר רכוש שנגזל מקורבנות המחנה.
ואני, אני זוכר בעיקר את השירותים שהיו אסלות הנמצאות אחת ליד השנייה ללא כל הפרדה (אני מקווה מאוד שאני לא מתבלבל עם מחנה ריכוז/סלקציה/עבודה/השמדה אחר שהייתי בו).
במקום בו אנשים עומדים פעורי פה על רצח מיליונים, אני הפלגתי במחשבות על חוסר הנעימות של באי ושוהי המחנה, הנאלצים לעשות את צרכיהם אחד ליד ללא כל הפרדה.
כעבור שנים אגב, גיליתי שמדובר בעניין תלוי תרבות. ויעידו על כך שירותים ציבוריים שביקרתי בהם בסין, כך שכנראה חוסר הפרטיות של השירותים המשותפים במחנה אוושויץ, לא באמת נראו פגיעה נוראה בצלם אנוש של דיירי המבנים והצריפונים.
וכך, כאשר אני חושב על משתנות בשירותים ציבוריים, אני נזכר באסלות הללו על אדמת פולין (או שאולי זה היה בצ'כיה, בטרזין?!).
במשתנות ציבוריות משני הדגמים הראשונים, כל אחד יכול לבוא, לעמוד לידך, ולהציץ לך. נכון, יש כל מיני גינוני נימוס ואיש לא יטה את ראשו אל עבר פינך.
אך כן, אנשים פוזלים לעיתים. או לפחות עשויים לפזול.
נכון, איש עוד לא מת כי ראו לו (ועכשיו אני תוהה אם היו אנשים שכן מתו מזה, מה שסיר, אם כי לא במישרין). אבל הפגיעה הזו בפרטיות מיותרת, כאשר אפשר לשים מחיצה בעלות זניחה.
האין זה הגיוני להפריד בין האברים במחיצה ולא לאפשר את ההשוואה הזו, שהיא אולי עונה על כל מיני סטריאוטיפים על גברים, המשווים כל היום ומרוכזים בענייני גודל איבר מינם, אבל בכל מקרה לא נעימה לחלק ניכר מציבור העושים שימוש בבתי השימוש?
כמובן, אלו שלושת הדגמים המצויים של משתנות.
בעולם אוטופי, לא רק שכל המשתנות היו מהדגם השלישי, אלא כנראה היינו צועדים אל עבר דגם רביעי, בו לא רק מחיצה מגינה בין האנשים, אלא תאים מסוככים על ה"משתין בקיר".
וכי למה הגיוני לכלוא בארבע קירות רק אסלה ולא משתנה?
האם באמת אנו חפצים שיראו את גבנו בזמן שאנו עסוקים באחת הפעולות המאפיינות חלק ניכר מעולם החי?
וכמובן, יכול להיות גרוע יותר.
אני מצרף כאן סרטון יפני המתאר מתיחה המבוססת על פגיעה בפרטיות העושים שימוש בשירותים הציבוריים.
אתם יכולים לדלג על 25 השניות הראשונות של הסרטון ואז לצפות במתיחה האכזרית מעט, שיש לה מספר וריאציות.
אם בעבר חששתי שמשתילים מצלמות בשירותים ציבוריים, אך הרגעתי את עצמי באיזה מוסר דמיוני המנחה את אנשי האבטחה במקומות מהסוג הזה, באו אנשי המתיחות היפנים והראו שלא זאת בלבד שאין פרטיות בשירותים ציבוריים (ומכאן הם שירותים ציבוריים ולא פרטיים, כך שאל תתנו לאשליה של ארבע קירות להטעות אתכם), לעיתים אתם עלולים להיכנס לביקור תמים בשירותים ולגלות את עצמכם בטלוויזיה.
ורק אל תתאפקו. זה לא טוב לכליות.... 
אלעד
דלגו על 25 השניות הראשונות
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
