בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

הוריי!

המע"מ ירד ל-15.5 אחוזים...

מישהו מוכן להסביר לי כיצד המס יורד ב-אחוז שלם והמחירים לצרכן צפויים לרדת ב-0.6-0.7 אחוזים?

טוב. לא באמת צריך להסביר לי. די ברור שעסקים נוטים לעגל מחירים לטובתם. מכוער, אבל זה מה יש.

סתם רציתי להעיר את תשומת הלב.

אם הייתי כותב את הקטע הזה על אילת היום, ודאי הייתי קורא לו "הגיגי קריית 15.5".

חוץ מזה, הדלק התייקר ומהיום ליטר בנזין (אוקטן 95) עולה רק 6.23 ש"ח.

זיל הזול!

מעניין לכמה המחיר צריך להרקיע כדי שאנשים יפסיקו לנסוע ברכבם הפרטי...

זה לא שרכב פרטי זה רע אבסולוטי. פשוט כאשר נוסע אדם אחד באוטו המיועד לחמישה, הוא מפיץ חלקיקים מזהמים במידה כמעט שווה לחמישה. אוטובוס אמנם מזהם קצת יותר, אבל נוסעים בו הרבה יותר אנשים. ואני, אני בכלל רכבות חשמליות, מעל ומתחת לקרקע.

ובכלל, מה רע ללכת ברגל לפעמים (ויש שיגידו אופניים, אבל אני לא ממש אוהב, לפחות לא בחיפה)?

אה. ואחרי שהמהלך שהיה אמור להיכנס בינואר 2006 נדחה בחצי שנה, מהיום (אתמול) אסור לחרוג ממסגרת האשראי.

נו, שוין. גם ככה נכנסתי בחיי פעמיים למינוס, האחת בשל טעות מטופשת של אלו שלמדתי אצלם נהיגה על אופנוע שמשכו את הצ'ק מוקדם מהתאריך שכתבתי עליו, כי ידעתי מתי תיכנס לי המשכורת שתכסה על הצ'ק.

ובפעם השנייה, מחוסר תשומת לב, הייתי חייב לבנק כמ עשרות שקלים, דבר שכיסיתי די מהר.

בכלל, חיים ממינוס (ובכלל חריגה מעבר למה שמקצים לך) תמיד נראתה לי עניין מוזר. אולי זה עניין של חינוך ומנטאליות.

מה ההגיון לחיות מכסף שאין לך?

כן. אנשים רוצים להעלות את רמת החיים שלהם ובחלק מהמקרים הם מספיק מתוחכמים על מנת לערוך ציפיות כמה כסף יכניסו בעתיד (ובמקרה הזה, אני מניח שזה בסדר לקחת בחשבון כסף עתידי שיהיה לך).

אבל בכל זאתכשאין, אז אין.

ברור לי שאני קצת נטפל לקורבן. הרי הבנקים במשך שנים עודדו זאת. הרי הם הנהנים העיקריים מאנשים שחורגים מהמסגרת, נכנסים למינוס ובקיצור חייבים לבנק (מה, לא שמעתם כמה שילמו להנהלה הבכירה בבנק הפועלים למשל, תופעה שמייצגת את כלל הבנקים?).

הרי דינם של גדולים אינו כדינו של האזרח מהשורה ודווקא אלו שיש להם פחות (או אין להם בכלל ואף יש להם גודל שלילי של ממון) משלמים יותר עבור חובות. כן, לגדולים הרבה פעמים מוחקים חובות, סתם כך. כי החוב שלהם גדול יותר, אז זה הגיוני.

אולם בכל זאת, קצת אקזיסטנציאליזם לא הזיק לאיש, והרי הקורבן במידה מסוימת בוחר בקורבנותו...

נכון. לא כולם מתחילים את חייהם עם סכום מסוים. יש יותר ויותר, יותר מידי Have-not people שוודאי השורה הבאה שארשום לא אפשרית עבורם.

אבל עבור אלו שכן.

חודש אחד נסו לצבור קצת כסף. אל תקנו מוצרים לא הכרחיים (כן, שוב אני מתנצל בפניכם אנשים עם ילדים שלא יכולים לדחות קניית מוצרים מסוימים, אנשים עם כל מיני הוצאות הכרחיות וכדומה. לבי לבי אתכם).

בהנחה כמובן ומשכורת מסוימת כן נכנסת לחשבון הבנק שלכם.

תצברו הון מסוים (לשון אחר: תהיו קפיסטליסטים).

הרעיון הוא שאם טווח הכסף שנמצא בחשבון הבנק שלכם עומד נגיד היום על מינוס 2000 עד פלוס 4000 (כפי שניתן לראות, התייחסתי להוצאות והכנסות שוות בגובה 4,000 ש"ח), אז פשוט תעלו את הסכומים ותישארו באותו טווח, כך שהוא ינוע נגיד בין 500 ל-4500 ש"ח (שניהם חיוביים).

כן. זה מודל פשטני. הוא לא לוקח בחשבון הכנסה עתידית שצפוייה להיות גבוהה יותר, הוצאות משתנות וגם לא שינוי בגובה ההכנסה, כל מיני מענקים חד פעמיים, צ'קים של חתונות ועוד כל מיני דברים שאנשים צריכים לקחת בחשבון, כאשר הם מנהלים את חייהם הפיננסיים.

אבל הרעיון נשאר דומה גם כאשר מתרגמים אותו למציאות.

אלא אם אתם מתכוונים לעשות השקעה שתניב לכם כסף בעתיד (ואולי זה מה שעושים בעלי החובות), אל תיכנסו לעולם למינוס. זה פשוט עולה לכם יותר.

100 שקלים חוב לבנק ברגע נתון, הם הרבה יותר מ-100 שקלים!

ועד כאן מיקרו כלכלה בגרוש.

אלעד