אהבת אח
אין כמו אהבת אח לאחותו, לפחות בדרך כלל...
הנה למשל נער בן 15 שכבר בגיל מופלג, בו הוא נכנס לעול המצוות, הוא הבין שצריך להתחיל לצבור ניסיון מיני.
מה עושים?
פשוט וקל, בשביל מה אבא ואמא עשו אחות, שמונה שנים קודם לכן?
כן, צדקתם, הילדה נולדה כדי שהנער "יוכל לצבור ניסיון מיני"...
והואיל ומדובר בכזה אח מסור, האם יש מישהי מקרב הקוראות הצעירות שמעוניינת בבן 15 עם ניסיון?
ואם לא הוא, אז אפשר לנסות את החבר שלו, כי הנער רצה לצבור גם ניסיון באורגיות, לכן הזמין את חברו (או שאולי הוא היה חבר טוב והציע לו את אחותו לניסיון, לפני שהוא מציע לה נישואים, כי הרי מי ירצה להתחתן עם ילדה שמגיל 8 אנסו אותה, הרי ודאי יש לה טראומות...)
הייתי מאחל לנער הזה שיילך להזדיין, אבל במקום אאחל לו שיכרתו לו את אבר המין.
רפרוף
אני קורא הרבה כתבות עיתון, הרבה פוסטים בבלוגים והרבה הודעות בפורומים ושמתי לב למשהו. הרבה פעמים, כאשר אני מעוניין לקבל התרשמות כללית, בטרם אחליט אם אקרא או לא אקרא קטע מסויים, אני קורא את הקטע במהירות, ברפרוף ולעיתים, כאשר אין לי כוח להתעמק, או סתם הקטע נראה לי משעמם, אני לא קורא אותו.
אבל פתאום הבנתי משהו. זה ממש לא יפה!
הרי אנשים יושבים, מתאמצים, משקיעים וכותבים (או יוצרים, לעיתים מדובר בדברים שאינם טקסט כתוב) דברים, משקיעים ממיטב זמנם ובסוף אף אחד, או רק מעטים קוראים את הדברים שכתבו באותה מידה של רצינות, שהם ישבו וכתבו.
זה לא סוד שכתיבת דברים, בד"כ, גוזלת הרבה יותר זמן מאשר קריאה של אותה כמות של דברים (וזה כמובן משתנה בהתאם להכנות שהכותב עורך בטרם כתב, לפעמים מדובר במחקר של שנים, לפעמים מדובר בהגיגים שעלו זה עתה מהראש).
אוף, אני מרגיש רע כשאני קורא קטע ברפרוף, כי יש לי מין תחושה של זלזול, של אי מתן כבוד לחומר שאנשים השקיעו בו זמן ומחשבה.
מצד שני, אם אשקיע את כל זמני בקריאה מעמיקה, לא אסיים לעולם, כי כמו כולנו, גם זמני שאול.
מעשי כשפים
ואם כבר ברפרוף עסקינן, יש טקסטים שמצווה גדולה לעבור עליהם בלי להתעמק - הכוונה כמובן להורוסקופים.
לכבוד יום העצמאות, פורסמו במעריב תחזיות אסטרולוגיות לשנה הקרובה (מוזר, יום העצמאות, לא ראש השנה, אבל, אם אפשר להביא את דברי עכו"ם, אז למה לא?). קראתי את השורות הראשונות והספקתי להבין במה מדובר...
לאור ליקוי החמה שהתרחש בשבוע שעבר אנחנו צריכים להיזהר....
כן, זה היה סימן משמיים, שאסור לקבל החלטות גורליות...
אין לי בעיה עם אנשים שמאמינים בדברים הללו, אבל פשוט זה מאוד מזכיר לי תרבויות שהוכחדו לפני כמה מאות שנים באמריקה על ידי הספרדים (והן היו שריד לתרבויות קדומות יותר באותה יבשת שנכחדו בעצמן), וסגדו לשמש (שהיא אגב, אם תהיתם, השמש החמישית), הירח ושאר איתני הטבע.
שוב, אין לי דרך להוכיח שזה לא נכון, במיוחד לאור הכלליות וההסתייגויות בתחזיות הללו, אבל טוב שמקבלי ההחלטות לא מסתמכים על מעשי הכשפים האלה...
אצטנן (או משחק מילים מתוחכם לטננבוים)
אני קורא את "החשיפה המדהימה" של הרמטכ"ל רב אלוף משה (בוגי בוגי) יעלון לפיה אלחנן טננבוים, מי שהיה שבוי בידי חיזבאללה והוחזר לארץ בעסקה שנויה במחלוקת, כמעט ולא חשף סודות צבאיים חשובים ומשום מה אני לא ממש משתכנע מדברי הרמטכ"ל.
על פי הכתוב, טננבוים, גיבור ישראל, "הונה" את החיזבאללה בכך שמסר להם תמהיל אינפורמציה נכונה והרבה אינפורמציה שקרית.
האם מישהו העלה את האפשרות, של הפוך על הפוך, לפיה טננבוים הונה דווקא את חוקריו הישראלים, בכך שאמר שלכאורה הוא לא מסר מספיק אינפורמציה?
הרי כפי שהוכח, אלוף המשנה הזה לא בחל בשקרים ותרמיות כדרך חיים...
עוד משהו מרגיז בכתבה, זה העובדה שטננבוים ורשויות מדינת ישראל הגיעו להסכם לפיו טננבוים ישתף פעולה עם חוקריו ובתמורה לא יואשם על כך שנסע למדינה עויינת על מנת לבצע עסקת סמים.
בסוף הפושע הנתעב הזה עוד יקבל את אות המופת, על כך שנסע על מנת להונות את האוייב ועסקת הסמים המפוקפקת תשכח.
אבל מגיע לו, קולונל במיל'...
איזו בובה (מפחידה)
הסתובבתי קצת בשכונת הדר, אזור עם מלא חנויות בגדים ודוכני שאוורמה.
אז על דוכני שאוורמה אין לי יותר מידי מה להגיד, מלבד העובדה שיש משהו מוזר בלשפד חיה, לתת לה להסתובב ואז לגרד אותה עם סכין ולהחשיב את זה כמאכל...
כפי שטובים ממני אמרו "אני מעדיף שלאוכל שלי לא יהיו הורים" ושאוורמה לא בדיוק עומדת בקריטריונים (ואיכשהו, תמיד כאשר אני עובר לידם, המוכרים בחנות מציעים לי לקנות אצלם, גם כאשר אני נמצא עשרה מטרים מהם, ככה זה כשיש הרבה תחרות, מנסים למשוך כל לקוח...
ולעניינינו, חנויות הבגדים. ובכן, בחנויות בגדים רבות, מוצבות בחלון הראווה וברחבי החנות בובות, המשמשות להדגים כיצד יושבים הבגדים על גוף (רצוי גוף פלסטיק חטוב ולא גוף אמיתי ממוצע).
ובכן, כאשר הבטתי מבעד לזגוגיות וראיתי בובות, לא יכולתי שלא להיזכר באירועים שפקדו את צרפת באמצע שנת 1789...
כן, הייתה זו המהפכה הצרפתית, בה נערפו ראשים רבים של אנשים, הרבה פעמים על לא עוול בכפם.
כך גם בחנויות בגדים רבות, נחרדתי לראות בובות שראשיהן הוסרו, גפיהן העליונות היו באורך מיניאטורי, בזמן שהישבנים שלהן נותרו מוצקים וחטובים...
אם הדבר הזה אמור למשוך אנשים לחנות (והרי מדובר בחלון הראווה, החלון שאמור להציג לעולם את החנות ומה שהיא מוכרת), אז לפחות לגביי, זה השיג מטרה הפוכה...
אני פוחד מרוחות רפאים הלובשות בגדים ססגוניים ומנסות לחסל אותי...
טוב שההגה בידיים של אגד, עכשיו תעיפו את הנוסעים
טוב, טלויזיה אני לא ממש רואה, בטח של פרסומות, אבל יצא לי לחזות בפרסומת החאפרים של אגד בקולנוע.
אז נצא מנקודת הנחה לא נכונה שהשתכנעתי שאכן נהגי אגד הם עילוי כה גדול, רק כדי שהם לא יהוו תירוץ מדוע לא כדאי לנסוע באוטובוס.
ובכן, לפני מספר ימים, מיהרתי לאוטובוס, שזה עתה נכנס לתחנה, בה עמד שבר כלי מהיחידה לאבטחת אוטובוסים.
פתאום, משום מקום, הוא שאל אותי "מה נשמע?"
השבתי לו שהכל בסדר, ומיד גם הוספתי "אני נראה כל כך חשוד שהחלטת לשאול אותי מה נשמע?".
הוא אמר לי "מה פתאום, אסור להיות מנומס" ועניתי לו "במדינה שלנו אין טעם להיות מנומס, במיוחד אם אתה איש אבטחה" והמשכתי להסביר שיצורים שכמותו לא פועלים לשם נחמדות.
כאמור, אין אוטובוס, אין מאבטחי אוטובוסים נודניקים (ובחיי, מי שמכיר אותי, יודע שאני הבן אדם האחרון שאתפוצץ באוטובוס. יותר מתאים לי נגיד להיות רוצח סדרתי...)
בכל מקרה, באוטובוס עצמו, היה חם, חם מאוד, כיאה לארץ מהסהר הפורה ולכן פתחתי חלון, אחרי שאחד הקשישים שישבו מלפני סגר חלון לידו והרגשתי תחושת מחנק.
תחנה לאחר שפתחתי את החלון, עלתה לאוטובוס והתיישבה לפני גברת, מבוגרת שהחליטה לסגור את החלון.
החלטתי לנהוג בסובלנות ולא להגיב, עד שאחרי מספר תחנות הרגשתי את עגלי הזיעה מתחילים לנטוף (נו, לא באמת, אבל היה לי חם) וכיצד אחוז הפחמן הדו חמצני מתחיל לעלות ולעבור את אחוז החנקן (לא אפשרי שתיווצר סתם ככה כמות של פחמן דו חמצני שתעלה על החנקן, אבל לא נהרוס את הסיפור).
אז פתחתי את החלון ואז האישה ניצבה בפני דילמה.
כאשר היא עלתה לאוטובוס, היא לכאורה באה למקום חדש, סגרה את החלון וקבעה עובדה בלי לשאול אף אחד וזהו.
אבל ברגע שאני והיא כבר ישבנו, החוקים משתנים ואז סגירת החלון מצידה, תהיה חוסר התחשבות (ונתקלתי כבר בכל כך הרבה נשים שניהלו איתי קרב טיטנים במשך כל הנסיעה, בו החלון נפתח ונסגר לפחות חמש פעמים).
אז טוב שההגה בידיים של אגד ושאפשר לסמוך על הנהגים, אבל עם כל הכבוד לנהגים בחולצה האלגנטית, מי שאנחנו יושבים לידם רוב הנסיעה אלו שאר הנוסעים ולא הנהגים, כך שעדיף לנסוע עם נהג חאפר אחד ופחות נוסעים מרגיזים, מאשר עם נהג איכות אחד וארבעים קשישות נרגניות...
מבצע תולי
לפני כשבועיים לקחנו את החתולה שלי לוטרינר.
לקחת את תולי לוטרינר זה אחד המבצעים הלוגיסטים היותר מורכבים שאפשר להיות בהם...
ראשית כל, ברגע שהיא רואה את ארגז הנסיעות, היא יודעת שצריך לברוח...
היא נהיית אגרסיבית, דבר שמחייב לבישת ביגוד ארוך והיא מתחבאת בכוכים קטנים בבית.
צריך למנוע ממנה גישה לחדרים, שם היא יכולה להתחבא מתחת למיטות ובסוף לדחוק אותה לאיזו פינה ואז לתפוס אותה...
אבל זה החלק הראשון...
אחריו, צריך להציב את ארגז הנסיעות במצב מאונך, כי אם הוא מאוזן, היא פורסת את רגליה הקדמיות בכל הכוח ולא מאפשרת לדחוק אותה לתוך הארגז הצפוף. מזל שעל הרגליים האחוריות, היא לא שולטת בכזו מיומנות...
נראה לי שבפעם הבאה שנצטרך לקחת אותה לווטרינר, פשוט נירה עליה חצי הרדמה וזהו...
הרבה יותר פשוט!
אצל הווטרינר היו עוד כמה חתולים וכלבים, למשל חתול פרסי לבן, שעקב היותו פרסי לבן, הוא חירש (פאק גנטי).
אני מניח שיצא לכם לפגוש אנשים שהאזינו למוזיקה עם אוזניות וכאשר הם דיברו הם צעקו, כי הם לא שמעו את עצמם, נכון?
אז אותו דבר חתולים, אם הם לא שומעים את עצמם, יללות הכאב והסבל שלהם, כאשר הם מקבלים זריקה, הוווליום הרבה יותר גבוה מאשר היה לו היו שומעים את עצמם.
הקול של הפרסי הזה הרעיד את המרפאה!
זה היה נורא, כאב הסבל, כאילו בעוד רגע החתול המסכן ייפח את נשמתו.
מזל שבשלב מסויים הוא נרגע מעט...
אבל לא רק הוא, גם החתולה שלי דמתה יותר לאריה מאשר לחתול!
אם בבית היא ניסתה כל דרך אפשרית להתחמק מכניסה לכלוב, הרי שבמרפאה של הווטרינר, היא כלל לא רצתה לצאת...
שוב הפכנו את הארגז לכדי מצב אנכי, רק הפעם הפוך, על מנת "לשפוך" את החתולה החוצה.
הייתי צריך להחזיק אותה בזמן שהווטרינר נתן לה את החיסון השנתי, נשרטתי מעט ביד, לא נורא, אני כבר רגיל.
נוסף על הזריקה, הווטרינר נתן לה כדור נגד תולעים שאנחנו לא מסוגלים לתת לה, כי היא יורקת אותן כל הזמן...
כן, גם הפעם היא ירקה אותו, לפחות חמש או שש פעמים, אבל בסוף היא בלעה אותו והעלתה קצף מגעיל מהפה....
צער בעלי חיים, אבל לפחות עכשיו היא לא תיילל מכאב שנגרם מכל מיני טפילים...
פרו ורבו או פרו-טקציה ועוד שלל מילים המכילות פרו...
כפי שניתן לראות, בלוג זה, זכה להיות בלוג פרו באדיבותה הרבה של אינגריד (שאם היא לא תחזיר את הכסף שבסופו של דבר אני הוצאתי, היא תמצא עצמה מהר מאוד מפוזרת בכל פחי הזבל של רעננה).
גם אני יכול לספר כעת בגאווה על אנשים שחיפשו המבורגר צמחי, מיקרופוסט (שם שאני המצאתי לאתר הבלוגים הדמיוני של מיקרוסופט), אלכסנדר פושקין, מה המצב, תנובה ירושלים רוממה, המניפסט הקומוניסטי תקציר, דלפי פיגוע, יהורם גאון כל הכבוד לשר, מחיר מנוי עיתון ידיעות אחרונות, מלחמת העצמאות, הגיגים ליום העצמאות, רק בישראל שיר הפתיחה, משאית מנוע תאוריה, מלחמת העולם השניה, קזבלן, תחנת רדיו גלגלץ, neuschwanstein, צבאיות מקלחות, טרמינל 3 נתב"ג, מדוע נכתב ההמנון, ההמנון איטליה, מפלים בשוויץ, איקאה, מעדני חלב סויה, מחלבות טרה, מילקי, שטראוס והאזורים שנמצאים בה, שטראוס והמיקום שלה (מישהו הבין שפה זה המקום לחפש על שטראוס), להקת הדלתות בארץ, פתרון חלומות, עטים, תמונות של "מלכודות עכברים", מתיחות בטלפון, הדורבנים שעה, סין מעצמת על, תמונות גרמניה, כן הנשרים אוסטריה, אח אנשים מתים, תמונות יום הולדת, סרטון ליום העצמאות, צ'כיה- רפורמה, נישואים אזרחיים +איטליה, רהיטים ילדים, עוני גלובליזציה, בך+יוהן+סבסטיאן, תמונות דוכני רחוב, ימי חופשה חופש חתונות ועוד כל מיני דברים בגוגל והגיעו לבלוג הזה.
אפילו MSN לא טמנו ידם בצלחת והביאו לשערי בלוג זה את מי שחיפש שם עולם הסקס של ענת...
כל זה כאמור (ועוד) ביום אחד...
אומרים שכל הדרכים מובילות לרומא, אבל כנראה שהן מובילות בעצם לכאן...
ומה שיפה שאחר כך מספרים לנו שאם אתה מחפש במנועי החיפוש האלה, סביר להניח שמה שתמצא, זה מה שאתה מחפש...
כן, בטח, עולם הסקס של ענת זה כאן...
מה שכן, אם מישהו צריך המלצות על המבורגרים צמחיים, אז קפואים ניתן להשיג של טבעול, אבל הוא מכיל רכיבי ביצה ושל זוגלובק טבע, שאמור לא להכיל ביצה. טעמתי את שניהם, נראה לי שיותר אהבתי את של טבעול. יש המבורגר לצמחונים גם תחת שם המותג סופר קלאס, אשר ניתן להשיג רק ברשתות מסויימות, אבל זה לא הפסד גדול, הוא ממש נורא!
עוד המבורגרים צמחיים נפלאים הקיימים בשוק, הם אלו המוגשים במסעדות. למשל בהרצליה פיתוח, במסעדת אגדיר, נוסף על המבורגרים עשויים פרות טחונות, ניתן למצוא המבורגרים לא רעים בכלל מפטריות...
ויש עוד כמה מסעדות המציעות מאכלים צמחוניים מהסוג הזה, פשוט אני באמת לא חיית מסעדות, אז אני לא זוכר את שמות כל המקומות וסביר להניח שגם אינני מכיר את כולן.
בכל מקרה, עוד משהו שהפרו חושף בפני הכותב הוא רשימת המנויים.
אינני מכיר את כל המנויים על פי אי מייל, אבל מבין הרשימה הארוכה של האי מיילים, בלט אי מייל מסויים ומוכר...
האי מייל של אמא שלי...
איזו חוצפה!
יש בעולם הזה שלושה אנשים שאינם מוזמנים לקרוא את הגיגי - אמא שלי, אח שלי ואחותי.
מיד מחקתי אותה מן הרשימה כמובן (עוד אפשרות נפלאה), בלי לחשוב פעמיים.
בסדר, היא החליטה לעשות מנוי, לא היה רצוי שהיא תגיד לי שהיא עשתה דבר כזה?
אלף בית של נימוסים (דבר שלא קיים בלקסיקון שלה).
להגיד שזו הפתעה גמורה, קצת קשה לי, במיוחד לאחר שכבר לפני מספר חודשים, גיליתי שהיא קוראת בבלוג והיה לי חשד כבד שהיא גם עשתה מנוי.
דורי מת!
דורי מת...
זה היה יכול להיות עצוב, אבל אני מצאתי את האתר הזה מאוד משעשע....
זה מה שקורה כשמאזינים לשיר בשפה שלא ממש מבינים.
אז אל תשכחו לשים קצת ווליום לשמוע את השיר.
ואלכס, תזהר שבקרוב זה לא יהיה אלכס מת...
מרוב עצים לא רואים את היער
ביום העצמאות, שזה בעצם היום בבוקר יצאנו אנה ואני לטיול בכרמל, באזור המוחרקה.
לשם כך חיפשתי אתמול באינטרנט מעט מידע על המקום. האם אתם מכירים את המשפט מרוב עצים לא רואים את היער?
אז מרוב הסברים, לא ממש רואים את המפה...
בכל מקרה, במוחרקה, בין הרבה שלטים אשר אוסרים להדליק אש במקום הקדוש (בו אליהו הנביא הוכיח לעם ישראל, כיצד האלילים השונים שהביאה איזבל אשת אחאב לארץ אינם אמיתיים ואינם יכולים להבעיר אש ורק יהוה צבאות, הוא האל האמיתי), הדליקו עשרות אנשים מנגלים, כי בכל זאת, יום העצמאות היום ואיך אפשר לא להדליק שם מנגל?
התיישבנו קצת וצפינו על נופו של עמק יזרעאל, עד אשר נפתח המנזר וטיילנו בו מעט (באמת שמדובר במקום פצפון שאין הרבה מה לעשות בו, מלבד להתרשם מהנוף הנפלא של העמק שמעט הוסתר באובך שהיה היום, תודות למנגלים ומזג האוויר השרבי וגם יש בו פסל חביב של אליהו הנביא הורג את נביאי האלילים).
וזהו, עד כאן דברי ימי פורענות אלו...
אלעד
(מיתרונות הפרו)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
