בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

נועה שלחה לי לאי מייל, קישור לכתבה הבאה מתוך YNET. היא אמרה שיש שם מספר דברים מעניינים.

את נועה, לעולם אתקשה להאשים במניעים רעים, ולכן החלטתי לבדוק הכצעקתה.

התחלתי לעבור על מוצרים. לא התלהבתי. אבל זה נתן לי חשק לכתוב כאן ביקורת על ה"כתבה" הזו ב-YNET.

עיקר הבעיה שלי, על מנת לחסוך אי הבנות, היא העובדה שהיא מופיעה במדור הצרכנות. לעניות דעתי, היא מתאימה יותר למדור השיווק (במקרה שלהם הוא בתוך מדור הצרכנות, אבל הוא נפרד ומופיע תחת הערך "שיווק ופרסום").

בכתבה הזו, תחת הכותרת "הופעת בכורה" מופיעה רשימת 24 מוצרים ופירוט קצר אודותם. הואיל ואין לי באמת חשק לעבור על כולם, ואני גם לא רואה בזה צורך של ממש, אציע למי שמעוניין דבר פשוט ואחריו אתן מספר דוגמאות מהכתבה.

העניין הוא שאם תעברו על המוצרים האלה, אחד אחרי השני, ותנסו למצוא מה שם חדש עבורכם, במה לא נתקלתם בעבר (או שמוצר די דומה לו), תגלו שהמוצרים החדשים לכאורה, מתקזזים למספר נמוך מאוד, אולי אפס. חלק מהמוצרים החדשים לכאורה, לפחות על פי הפרסומת, מתהדרים בהיותם עם אריזה חדשה ותו לא. וואו!

לזה כמדומני, קוראים גימיק שיווקי. לא מוצר חדש בכל אופן.

אבל בכל זאת, אתעכב על מספר דוגמאות מצומצם.

נקניק טופו

מדובר במוצר של חברת דלי, שבעבר (ויתכן שזה עדיין קיים על המדפים, אני לא ראיתי) טופו בכל מיני טעמים – שניצל, מעושן וכו'.

ב-YNET, בכתבה שאיש לא חתום עליה (ובצדק), מספרים שהחברה משווקת נקניק טופו בשלושה טעמים: כפרי, כפרי פיקנטי ואיטלקי. כן ישווקו גרסאות דלות שומן ומעושנות.

רגע. אני צריך להרגיע את עצמי מרוב התלהבות.

ובכן, אפשר להמשיך.

מוצרים מקבילים, ולחלוטין לא מוצלחים, קיימים כבר בטבעול (עוד חברה שהפכה חלק מתאגיד אוסם).

בנוסף , עניין נקניק הטופו המעושן, מעלה נקודה מעניינת.

יש כאן ניגודיות מסוימת, מין אוקסימורון שבין סמלים. מצד אחד הטופו, שאמור לסמל בריאות, מצד שני המעושן שמסמל את הרעות החולות.

אם הטופו אמור להיות מוצר הבריאות הסיני בן אלפי השנים (למעט מחקרים המוכיחים לכאורה שפולי סויה מאוד מסוכנים לבריאות. והרי אלה, תמיד יהיו, כי אם תדעו משהו בוודאות והכל יהיה ברור, לשם מה לגלוש ל-YNET?), הרי שעישון המוצר, לצרכי הטעם כמובן, אינו ניטראלי, אלא נחשב למקלקל בריאות ידוע (סרטן וחבר מרעים).

בהנחה והנקניק שלהם דומה לקוביות הטופו בטעמים שמכרו בעבר, אני צופה להן עתיד קצר. בכל מקרה, גם אז, קוביות הטופו היו ספוגות שמן וברשימות המרכיבים היו כל מיני דברים מוזרים, שבהחלט היו מרחיקות ממנו כל אדם שבריאותו יקרה לו ועיניים לו.

אני מתקשה להניח שזה יהיה שונה, במיוחד לאור אופי המוצר – נקניק (לא מזמן ב"הארץ" כתבו, כחלק מסדרת כתבות בנושא "תעשיית המזון", על האופן בו מכינים נקניקיות סויה. אין לי סיבה להאמין שנקניקים מיוצרים באופן טוב יותר).

וכפי שכבר אמרתי, חידוש גדול, אני לא רואה במוצר הזה.

עולמי לא הזדעזע. לעזאזל, אני שונא להיות חלק מדור שסף הרגישות והריגושים שלו הולך וגובר.

קרוטונים אורגנים

היאח, מספרים לנו ב-YNET, כזכור תחת הערך "הופעת בכורה", שחברה בשם "אדמה" משיקה קרוטונים אורגניים בתיבול עדין או שום ובצל. המחיר, כך מציינים, יהיה 12:90.

טראח!

קרוטונים!

גאוני!

איך לא חשבו על זה קודם?

מה זאת אומרת חשבו?

אבל זו הופעת בכורה!

לא דובים ולא קרוטונים, אני עדיין מנסה להבין מה חדש במוצר הזה. כולה לחם שלא היה מה לעשות אותו אז ייבשו אותו (זרזו את התהליך בתנור).

חדש לחברה הזו? יופי, ברוכים הבאים למאה ה-21, את הקרוטונים המציאו מזמן. אין טעם להציג את זה כדבר חדש.

עניין האורגני חדש?

בולשיט. הבה נניח שאכן הם עומדים בכל התנאים, הלא מחמירים במיוחד, לגידול חיטה אורגנית. מזה אפו לחם אורגני. ומזה יוצרים קרוטונים אורגניים (בהופעת בכורה, לא סתם. ממש בריטני ספירס במועדון של מיקי מאוס).

So fucking what?

זה מה שלעזאזל יביא לי בריאות, אושר ואריכות ימים?

או...

יש כאן דרך, סופר-לא-מתוחכמת, שכבר מזמן הפכה לשיטה, להגדיר כל דבר כאורגאני, ירוק ו/או סביבתי ולמכור אותו במחיר גבוה יותר.

מה, לא תשלמו יותר למען כדור הארץ החמים (חם, חם, מתחמם), הנעים, המקסים והמדהים שלנו?

מה, בשביל כמה שקלים, לא תקנו קרוטונים אורגאניים ותסתכנו בבעיות בריאות שהן כה מופרכות שאפילו לא מנסים לשכנע אתכם שהן קיימות?

כבר כתבתי בעבר, שבהולכי בסופר, בד"כ אני מסתכל ורואה מוצרים באריזות, מלאכותיות למהדרין, הצבועות בירוק, בניסיון לשדר לי איזו רמיזה על סגולותיהן הירוקות והבריאות.

יש כאן כמה בעיות במקביל, שצפות על פני השטח, לא כאלה שהעמקתי במיוחד כדי לראותן.

מצד אחד, מקלים על הצרכן לקנות – כי זה הרי בריא, ידידותי לסביבה, ועוד כמה דברים שהסמלים הללו אמורים לייצג, מבלי שבהכרח למוצר שבתוך האריזה יהיה קשר אליהם – כך שהצרכן קונה יותר.

מצד שני, מה שנובע מכך שקונים יותר, מתוך סל מוצרים שרע, בערך כמו זה הקודם והלא ירוק, בהשפעותיו המזיקות על האדם והסביבה, חושפים את אותם אנשים דווקא ליותר בעיות.

ואם הזכרתי קודם את הטופו, בהנחה שמוכרים לאנשים את הסויה כמוצר בריאות ועל האריזה מטביעים מסר שיווקי מפוקפק שזכה לחותמת הכשר של משרד הבריאות על כך שסויה עשויה אולי להיות מועילה, הרי שאם המחקרים האחרים שמציגים את הסויה כמוצר השטן נכונים, אותם צרכני סויה כפייתיים, מטעמי בריאות כמובן, בצרות צרורות.

ובל נשכח את הסיבה המרכזית שבגינה יש היום הרבה יותר מוצרים אורגאניים:

המודעות עלתה...

המודעות של המשווקים עלתה לכך שאנשים מוכנים לשלם יותר עבור מוצר שנכתב עליו שהוא אורגאני/ידידות לסביבה, גם אם הם לא בדיוק יודעים מה זה אומר שהמוצר אורגאני, מה ההשלכות של זה, איזו טובה באמת תצמח מזה והאם באמת המוצר ראוי להיות מכונה אורגני.

פפסי

תחזיקו חזק, כי פה פשוט אצטט את התיאור של עוד מוצר בהופעת בכורה:

"טמפו משיקה מהדורת חורף מוגבלת של פפסי מקס: אריזה חדשנית, מעוצבת בגוונים כחולים במראה חורפי עם ידית אחיזה נוחה, שתכיל 6 בקבוקי זכוכית. מחיר: 19 שקל".

אני מוכן להישבע שכבר שמעתי על המוצר הזה, פפסי בעבר.

בדקתי בוויקיפדיה. כתוב שם שהמשקה יוצר לראשונה ב-1890.

ניתן להם קרדיט. הם לא כאלה ותיקים. פפסי מקס, שווק לראשונה רק ב-1993. חדש. לא?

הכל יחסי כמובן.

אז במה מתהדרים פה?

ב"אריזה חדשנית", כזו ה"מעוצבת בגוונים כחולים" ויש לה "מראה חורפי" ואפשר לאחוז אותה "עם ידית אחיזה נוחה".

אני לא מזלזל בנוחות. גם לא במראה.

אבל, כפי שאמרתי, מוצר חדש אין כאן.

גימיק שיווקי? כן!

אחרים

הרשימה, כפי שאמרתי, ארוכה ולא אתייחס להכל.

משקה שוקו שבפנים יש שוקולד. מדהים! עד היום השוקו היה עם (פה הורדתי מילה לא יפה, אבל היא קצת מזכירה את המילה "מה" ברוסית).

רטבים לפסטה. איך לא חשבו על זה קודם? שמישהו יתקשר לאפיפיור ויגיד לו להעיר את האיטלקים.

מקדונלדס מציעה מתנות כדי למכור את הזבל הזה המכונה מזון? זה חדש. אה, לא. הם עושים את זה במשך שנים.

And so it goes on into the darkest depths of infinity...

לסיכום, מה אגדיל ואומר?

אני לא ממש מת על המסר, אבל אין לי התנגדות עקרונית אליו.

אני מקבל מאות פרסומות מידי חודש ומשליך אותן לסל המחזור.

הבעיה היא כאשר הגבולות הללו מתערבבים.

כאשר בתוך אתר, המתיימר להיות אתר חדשות, בתוך מדור צרכנות ותחת הכותרת "הופעת בכורה", מופיעים התכנים הללו, ישנן מספר אפשרויות:

אנשי האתר, בצימאון לקבל תכנים ולא לשלם עליהם דבר, פשוט ליקטו הודעות לעיתונות ששלחו מספר חברות (יתכן ואפילו מדובר באיש יחסי ציבור אחד לכל ה-24).

עיקר העבודה היה טכני – להפוך את ה"מידע" למספר שורות בודדות.

במקרה הזה, הדבר מעיד על כך שיש לאתר בעיית כתבים, כי הרי אין מי שמספק תכנים של ממש.

אם הבעיה אינה בכתבים, הרי העורכים עושים עבודה רשלנית, בכך שהם מספקים פתחון פה לאנשי יחסי ציבור, ללא בקרה של ממש.

הייתי מצפה שאתר החדשות, יסנן ויפיק תובנות מסוימות ולא רק יעביר לצרכן מסרים שיווקיים.

אפשרות נוספת היא שהאתר קיבל כסף, על מנת לפרסם את המוצרים הללו.

אני מתקשה להחליט האם החיסכון שמוביל לירידת התוכן שתואר בפסקה הקודמת, גרוע מהמקרה הזה.

פה, לא זאת בלבד שלא משקיעים כסף, מקבלים כסף, וגורמים לפרסומת להיראות ככתבה.

היא אמנם נטולת כל יסוד של כתבה עיתונאית ראויה, כלומר מחקר, ביקורת, השלכות, תובנות וכדומה. אבל הקורא בעין הבלתי מזוינת, יכול לעבור על הרשימה, מבלי להגיד "וואלה, אין פה שום דבר חדש" ולקבל את זה שמדובר במוצרים חדשים למהדרין, או לפחות יש פה משהו חדש שלא היה קודם.

זה, לעניות דעתי, תפקידו של העיתונאי – להגיד את הדברים, גם אם הם מובנים מאליהם, ולא רק לשמש מדיום להעברת מסרים מהמשווק לקהל המטרה.

הואיל ומרבית הקוראים מניחים שזה מה שהעיתונאי בלאו הכי, כאשר הוא מועל בתפקידו, ומעביר פרסומת בכסות של ידיעה עיתונאית, זו בעיה.

וכאשר מדובר באתר שלעיתים כן עושה עבודה עיתונאית של ממש, יתכן והקוראים יחשבו, מבלי לשים לב שלא כך הוא, שכן נעשתה עבודה עיתונאית.

ישנן כמובן עוד אפשרויות, אך אלה נראות לי הסבירות. קמצנות הנובעת מתאוות בצע או תאוות בצע לשמה.

מה שקורה בפועל בכתבה הזו, לפי התרשמותי, הוא עבודה בעיניים.

הנה, נועה שלחה לי קישור לכתבה, התחלתי לקרוא ולקח לי זמן מה להבין שלא מדובר בכתבה, אלא באוסף פרסומות שאפילו ג. יפית מצליחה להתעלות עליהן.

והיכן שמים זאת?

במדור הצרכנות, מדור שלפחות ביומרה שלו, אמור להגן על הצרכן מפני הטעיות ורמאויות, אמור להביא לקוראים תובנות של ממש הבאות מתוך גישה ביקורתית ולא להביא להם מסרים שיווקיים ופרסומות.

כפי הנראה, למי שחשוב להיות צרכן נבון, רצוי שידיר עצמו מ-YNET (לאן? רמז, המתחרים ב-NRG, ממה שאני זוכר בעבר, לא עולים עליו בהרבה).

ובינתיים, אני אלך לי לישון, מבלי שגיליתי שום דבר חדש.

אבל זאת ידע כבר קהלת.