בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

כמה קל לעבוד על עולים

יש לי חבר, נקרא לו סרגיי.

לאחר שסיפרתי לו אתמול כי אני די מאוכזב לאחר שגיליתי שבחברת פלא-פון (עדיין) לוקחים כ-290 ₪ על חיבור מכשיר שנקנה לא דרכם וכל שדרוג (עדיין) דורש החלפה של מסלול (הווה אומר מעבר מהתוכנית הסבירה שלי בה אין לי דמי מנוי והמחיר עבור דקת שיחה לכל הרשתות הוא כ-57 אגורות לדקה, כאשר כל דקה, החל מהדקה הראשונה מתחלקת ליחידות בנות 12 שניות, לאחת התוכניות החדשות שמשלמים בהן עבור כל הדקה הראשונה ויש תשלום חודשי קבוע המתחיל בעשרה שקלים צפונה), הוא ניסה לשדל אותי לעבור למסלול העולים, אליו הצטרף לפני כחודש, בטענה שהוא מאוד משתלם...

אמנם עליתי לישראל לפני כ-25 שנה מהבטן של אמא שלי (ויש האומרים שדווקא ירדתי לישראל או הגחתי לאוויר העולם), אבל אם אכן המסלול הזה כה משתלם, כך חשבתי לי, מה איכפת לי לשאול האם יהיו מוכנים לתת לי להצטרף למסלול. סרגיי, שעלה ב-1991, חי בארץ רק עשר שנים פחות ממני. "חדש", הוא לא ממש.

מצידי שיקראו למסלול שאני חבר בו מסלול לחרקים ומקקים בלבד. אם להם אין בעיה איתי, לי אין בעיה איתם...

"כמה אתה משלם לדקה?" שאלתי אותו. הוא השיב ש-38 אגורות לדקה (במקום 47 אגורות שהיו לו לפני השדרוג).

בנוסף, אין דמי התחייבות. כך נאמר לו. הוא שילם כ-500 (15X36) שקלים עבור מכשיר Telit X70. והיה די מרוצה. כה מרוצה כאמור, שהוא חש צורך לספר לי...

לפני שהשתכנעתי והתחלתי לברר בעצמי על המכשיר, שאלתי אותו לגבי עניין החיוב עבור מלוא הדקה הראשונה, כפי שנהוג במרבית המסלולים של מרבית המפעילים הסלולאריים.

הוא טען שאמרו לו שההבדל היחיד בין המסלול החדש (מסלול עולים) למסלול הישן הוא שבחדש הוא משלם פחות. לכן, לטענתו, היו מעדכנים אותו אם היו מריעים את החיוב מיחידות של 12 ליחידות גדולות יותר עבור הדקה הראשונה.

ליתר ביטחון, סרגיי בדק את פירוט השיחות.

מעניין...

אף שיחה שלו לא הייתה קצרה מ-60 שניות מאז החיוב. הוא עוד תהה האם אולי באמת לא ביצע שיחות קצרות.

יתרה מזאת, סרגיי לא ביצע אף שיחה שהסתיימה שלא בתום דקה שלמה...

מפה לשם, משם לפה, סרגיי גילה, שלא זאת בלבד שהוא משלם עבור כל הדקה הראשונה, אלא הוא משלם ביחידות בנות דקה עבור כל דקה ודקה.

שיחת טלפון שביצע לאחר מכן למוקד, אישרה שבעסקה הטלפונית שביצע איתם (שהייתה מלווה לאחר מכן בחתימה על חוזה, אך הפרטים ניתנו לו על ידי נציגי מכירות שלא הזכירו, לטענתו, את עניין שינוי שיטת החיוב), אכן שונה החיוב שלו מיחידות בנות 12 שניות ליחידות גדולות פי 5.

מחירה של דקה אמנם הוזל בכ-20%. אך פרק הזמן בו מחיר הדקה האחרונה מחושב, עלה פי 5.

כמובן, אם סרגיי יחייג כעת ולעולם לא יסיים את השיחה, לחלוקת הדקות אין משמעות (במשך שיחה אינסופית).

כך גם אם כל שיחה שלו תהיה ארוכה (נאמר חצי שעה או יותר), אין להבדל בדקת החיוב האחרונה משמעות. מה הוא תשלום עבור עוד דקת שיחה שאולי לא ביצעת בפועל, בתוך נאמר 100 דקות? אם כל דקה הוזלה, הרי הוא אפילו הרוויח.

ברם, אם סרגיי הוא משתמש ממוצע, כלומר כזה שיש לו שיחות קצרות, כאלו בהן הוא מחייג ושומע "שמע סרגיי, אני עסוק כעת, אני אדבר איתך אחר כך), משפט שלוקח כ-5 שניות להשמיע ועבורו הוא ישלם כאילו נאמר במשך דקה או סתם שיחות בנות דקה ושנייה שמחושבות כשתי דקות, המחיר שסרגיי משלם, לא נשמע כה אטרקטיבי.

זה הוא מבצע העולים ה"נהדר" של פלאפון. מספרים לעולים המסכנים חצאי אמיתות בטלפון ומשכנעים אותם להיכנס למסלול שמרע את התנאים להם היו זכאים לפני כן.

וזה לא מתוך רשעות. זה מתאוות בצע. צריך להגדיל את נתח הרווחים ולשם כך כל תרגיל כשר.

האמינו לי, סרגיי היה מאוד מאושר כאשר עבר למסלול העולים.

הבעיה שלא היו כנים איתו, לא יידעו אותו שעליו אולי לספור כעת שניות, כדי לנצל את התעריף החדש שלו כמו שצריך.

וסרגיי לא אדם טיפש. כבעל תואר שני מהטכניון, אני משוכנע שהוא היה מסוגל להבין את ההבדל בין שיטות החיוב השונות, אם רק לא היו טורחים להסתיר אותו ממנו.

בכל מקרה, כתבתי שפלאפון דופקים את העולים ואני עומד מאחורי המילים שכתבתי. למרבה הצער, הם דופקים עוד לא מעט אוכלוסיות. גם שתי המתחרות העיקריות של החברה – אורנג' וסלקום, עושות את זה בחלק ניכר מהמסלולים שלהן(לגבי מירס, לא בדקתי). השיטה אגב, כדי להערים על הגבלות של משרד התקשורת, היא לכנות את המסלולים הללו מסלולי נישה (או כינוי דומה, סליחה שאינני זוכר את השם המדויק), כאשר הם שומרים איזה מסלול או שניים עם הגבלת 12 השניות, כאשר המחיר לדקה גבוה לאין שיעור.

במקרה של אורנג' וסלקום, לקוחות ותיקים שמרוצים מהמכשיר שלהם, יכולים לרכוש מכשיר חדש, על פי רוב בזול יותר מאשר בחברה, ולהישאר במסלול הישן, במידה והם מרוצים ממנו.

בפלאפון, צריך לבחור מכשיר שנמצא באיזו רשימה קיקיונית של מכשירים מאושרים שלהם ואז להביא אותו לחברה, להעביר אותו בדיקות לא נחוצות ולשלם כ-300 שקלים דמי התחברות, 300 שקלים מיותרים לגמרי בהתחשב באלטרנטיבה של החלפת כרטיס SIM בשתי החברות האחרות וגם מחיר מופקע ולא ריאלי, בהתחשב בפשטות התהליך.

מעניין האם כאשר הם יעברו לרשת GSM, הם יאפשרו לרכוש את ה-SIM ולהישאר במסלול הישן. ימים יגידו.

בינתיים, אני ממשיך להמליץ לא להתחבר לרשת פלאפון בימינו ולא לשדרג. המסלול החדשים שלהם זוועתיים!

הדואר בא היום (או שלא)

ניסים ונפלאות סיפרו לנו על הפיכת "רשות הדואר" לחברת "דואר ישראל" לפני כשנה, כמדומני.

החברה החדשה שעתידה, אולי, יום אחד להתחרות בגוף אחר (דבר שכמה ממביני עניין בתחום הכלכלה ששמעתי, אמרו שאין לו סיכוי להיות תחרותי במשקנו הדל, בערך כמו שאין תחרות בתחום הבנקים ושומו שמיים, נושא שכבר דשנו בו היום – טלפונים סלולאריים), אמורה להיות יעילה יותר מהגוף המסורבל שהחליפה.

וזה נכון לגבי מרבית החברות והגופים שהפריטו בישראל. סיפרו לנו על כך שלאחר שיופרטו, יתכן ולא הכל יהיה ורוד, אבל המצב בהחלט ישתפר, כי החברות הפרטיות, בניגוד לממשלתיות, חפצות חיים הן ולכן הן ינסו להתייעל וכתוצאה מכך כולנו נרוויח.

אני חושב שהמקרה של אמא שלי והדואר, מהשבוע השעבר, ממחיש עד כמה מקסם השווא הזה לגבי הרווח של הציבור ממניאת ההפרטה, לא מדויק.

ומדוע לא? משום שיעילות, אין פירושה בהכרח טובת הלקוח. יעילות, היא מקסום הרווחים. יתכן וישנם מקומות בעולם בהם חושבים שאם השירות ישתפר, כך החברה תגדיל את רווחיה, כי לקוחות יעדיפו אותה. אך אין הדבר נכון בישראל.

וכאמור, בחרתי להתייחס לדואר. מאז הדואר עבר להיות חברה, הוא אכן התייעל.

כיצד הוא התייעל?

במקום שדוור או דוורית יביאו לנו דואר מידי יום, שישה ימים בשבוע, איש או אשת הדואר מגיע/ה  פעמיים בשבוע, לכל היותר.

פחות עבודה, פחות הוצאות לדואר -> התייעלות. מ.ש.ל

במקרה של אמא שלי, היו אמורים לשלוח לה כרטיסים לקונצרט ביום שבת, במקום כרטיסים במיקום פחות טוב שהיו לה.

שלחו לה אותם בתחילת השבוע שעבר (מחיפה). הם הגיעו אתמול, לאחר כשבוע.

הקונצרט, היה ביום שבת. היא נאלצה לשבת במקומות הפחות טובים.

זה לא סוף העולם אמנם, אבל בהחלט הצליח להרגיז אותה אתמול בערב, כאשר ראתה שקיבלה את הכרטיסים ביום איחור (רוצים עוד דוגמאות, יש את השיר Ironic של אלאניס מוריסט שמביא דוגמאות אחרות מסוג הזה).

הדואר מגיע בימינו פחות פעמים מאשר הגיע בעבר.

יתכן וזה מוצדק, כי בימינו, מה לעשות, שולחים פחות מכתבים. מי שרוצה שמידע יגיע מהר, יכול לעשות זאת במהירות הבזק דרך הדואר האלקטרוני או יתר מאמצעי התקשורת העומדים לרשותו כיום. רוצים להעביר מכתב, אך בכל זאת מהר, תוכלו לשלם יותר עבור שליח. מה שהיה פעם דואר אקספרס, נראה לי חסר ערך, כאשר הדוור מגיע פעמיים בשבוע, אם במקרה לא תיאמת את עצמך ליום שהוא מגיע.

אך התוצאה, גם אם היא מוצדקת בראיה העסקית נטו, פוגעת בלקוח

השירות "הטוב והיעיל" שלכאורה החברה הפרטית אמורה לספק לו, הוא למעשה שירות איטי יותר, כי הלקוח אינו השיקול, כל עוד השולח הוא זה משלם (שיטה חכמה מהמאה ה-19, כמדומני. לפניה המקבל היה זה שמשלם).

ואין זה דבר ייחודי לדואר. כפי שנתתי דוגמא את חברות הסלולאר, בהן היעילות שמצפים מחברה פרטית מתורגמת לעלות גבוהה ללקוח, קיימות עוד דוגמאות למכביר. מהבנקים ודרך כל דבר אחר שנפתח למראית עין לתחרות ובפועל הוא לא.

אין כאן איזה עניין מיוחד בעידוד סוציאליזם, כי גם הליברליזם מכיר בכך ששוק חופשי פירושו עידוד תחרות ולא יצירת מונופולים וקרטלים גדולים שלא מאפשרים את התחרות. כאשר לא כל אדם (או קבוצת אנשים קטנה) יכול לקום ולהקים חברת סלולאר, חברת משלוחים, בנק וכיוצ"ב, רבים הסיכויים שייווצר כשל שוק. ואז יצאנו קרחים מכאן ומכאן. גם אנחנו מוציאים לא מעט כסף וגם מקבלים שירות דרעק.

וכמובן, בכלל לא הזכרתי את העובדים במקומות הללו. עובדים בעלי נתונים נמוכים, קל להעסיק היום בזול ובתנאים מחפירים. הורדת התנאים והשכר הם חלק מאותה התייעלות. אבל היא הרי מובנת מאליה, לא?

וכשהם עובדים בזול, הרבה פעמים, לא באמת אכפת להם מהעבודה (אין כאן איזו נוסחה מחייבת. יתכנו עובדים שמרוויחים מעט ומשקיעים את הנשמה ואנשים שבעבור הרבה כסף לא עושים כלום. אבל, ניתן להניח שכפי שבוב דילן אמר, "כשאין לך כלום, אין לך כלום להפסיד" ולכן רבים הסיכויים שמי שמקבל יחס רע, יחזיר יחס כזה). כך למשל, לא מעט מכתבים שאני מוצא בתיבת הדואר שלי, מיועדים בכלל לשכנים. השם מודפס, כך שלא סביר שהייתה טעות בזיהוי שם המשפחה. יותר סביר שאנשי הדואר סומכים על כך שהמכתב כבר ימצא את הדרך ליעדו. חבל על הזמן שמקדישים לאיתור התיבה המתאימה למעטפה, כי זמן זה כסף והם צריכים להיות יעילים לא פחות משולחיהם. את הכסף הם הרי מקבלים לפי כמות דואר ולא לפי שעה, אז רצוי לסיים מהר.

בשלב מסוים, גם תחומי עבודה עתירי ידע, לפחות חלקם הגדול, יהיו כאלה או דומים לכך. אחרי הכל, אנחנו לא באמת כאלה חכמים בצורה יוצאת דופן ואפשר למצוא עובדים זולים בהרבה שיעשו עבודה לא פחות טובה בעבור אותו שכר. זה כבר קורה...

אבל זה טוב. הרי ידוע שאני חובב גדול של גופים פרטיים והבירוקרטיה המטופשת שלהם. באמת, כבר כתבתי על זה.