בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

עברו כשבועיים מאז הסתפרתי.

הגיעה השעה לעשות ס"ש – סיכום שיער או ליתר דיוק דו"ח קצרצר על החוויות שלאחר התספורת.

ראשית כל, אני מוכרח לציין שהאנשים שמכירים אותי וראו אותי עם השיער המקוצר, התחלקו לאדישים וללא אדישים.

כל האדישים, כמדומני ללא יוצא מן הכלל, פשוט חלפו על פני ולא זיהו אותי...

נדמה לי, אם כי אני לא משוכנע לגמרי, שאנשים כאלה, שהכירו וזכרו אותי רק בשל שיערי הארוך, אינם ראויים שאייחס להם חשיבות.

מבחינתם, הם כאילו נתקלו באדם חדש וזר. מבחינתי, לא היה שווה אפילו להטריח עצמי לומר להם שלום.

אולם רוב האנשים שמכירים אותי (וגם אני מכיר אותם, עם השנים אני מגלה שמשום מה יותר אנשים מכירים מאשר אני אותם. אנשים שאת פרצופם איני מזהה עוצרים אותי ברחוב ודורשים בשלומי), לא נותרו אדישים. הם שאלו שאלות והעירו הערות.

אחת השאלות הפופולאריות ביותר הייתה איך אני מרגיש...

תהיתי כיצד אני אמור להרגיש. האם שואלים אנשים שגזזו ציפורניים כיצד הם מרגישים? אנשים שסתם הסתפרו, ללא שינוי דראסטי, כיצד הם מרגישים?

בשלב מסוים, השבתי לשואלים בשאלה משלי – "איך אני אמור להרגיש?" והמשכתי ואמרתי שמדובר בתספורת ולא בכריתת איבר חיוני בגופי. אפילו הערתי שאני צריך לחשוב על איזו תשובה שבלונית, כדי להשיב לשואלים הבאים אחריהם.

חלק מהאנשים, העירו שוודאי פחות חם לי ושזה נהדר לעונה הזו של השנה.

להם השבתי שהחום מעולם לא הציק לי. מאידך, דווקא השיער הגן על עורפי ואוזניי בימות הקיץ החמים ועתירי הקרינה.

אמרו לי שהתספורת הורידה לי כמה שנים מהגיל (כשבוע לפני שהסתפרתי, גברת אחת שאלה אותי האם כבר התגייסתי, כלומר היא העריכה שגילי כ-18 שנים ולא קצת מעל 25 כפי שמורה תעודת הזהות. תהיתי האם כעת אני צריך, לאור התספורת, להזמין אנשים לטקס בר המצווה שלי. בעצם עשיתי זאת, בבדיחות הדעת).

אחרים אמרו לי שכעת אני נראה מבוגר ורציני יותר והתלתלים הבהירים והארוכים העניקו לי מראה ילדותי.

המסקנה המתבקשת היא כמובן, כמו תמיד, לא לסמוך על דבריהם הסובייקטיביים של אנשים.

בכל מקרה, גיל כרונולוגי הוא פיקציה. ככל שמתבגרים, מבינים שאלו שתמיד נראו לך מבוגרים, די ילדותיים, לפחות בכל האמור להתנהגות המצופה לכאורה ממבוגרים.

ורק סבתות נהיות צעירות יותר. נדמה לי.

בהתחלה, כשהבטתי בבואתי במראה, תהיתי מי האדם הזה שעומד מולי.

למרבה המזל, הנרקיסיזם שלי די מוגבל. מעולם לא התאהבתי בעצי ובהיתי שעות במראה, כך שלהתרגל למראה החדש הצלחתי חיש מהר.

המראה החדש היה מעט מוזר בהתחלה, אבל אני מוכרח לציין שאני די מרוצה ממנו וכבר חושב על התספורת הבאה.

זה כיף.

היתרונות של השיער הקצר רבים ומגוונים:

הזמן שאני משקיע במקלחת ואחריה, ירד פלאים. החפיפה קצרה יותר, כך גם הליך ההסתרקות.

יש פחות שוונצים שאין ממש מה לעשות נגדם, כלומר כל עוד מסרבים להשתמש בכל מיני קרמים המעניקים לשיער לחות.

ואולי החשוב מכל, נפטרתי מ"תסביך אבשלום". לשיער שלי היה הרגל מגונה להיתפס בכל מיני דברים כגון שיחים, דלתות ארונות, תיקים וכדומה. זה די מרגיז כשהשיער שלך פתאום נתפס במשהו ומושך אותך לאחור. לעיתים זה גם יכול להיות מסוכן, כפי שלפני כחודש, השיער שלי נתפס במשקפי השמש של מאבטח גדול גוף באירוע כלשהו. לאחר שזה קרה, הוא לא נראה משועשע מידי. כמובן שהאשמה היא בו, כי הרי הוא עמד שם.

כל עוד השיער שלי לא הסתבך באלה ויואב בן צוריה לא בא והרגני, אז אני מניח שזה בסדר.

אה. וגם הפסיקו להתבלבל ביני לבין בנות המין היפה...

לא שזה חשוב. להיפך, זה אפילו יכול להיות משעשע לגמרי להיות בת-בן שכזה. רוב האנשים מבקשים לאחר מכן סליחה בחוסר נחת מופגן והיה משעשע למדי לראות את זה.

זהו, תקופת המעברים הזו חביבה עלי מאוד. מצב רוחי מרומם עד בלי די.

ובקרוב היא תסתיים, על הצד הטוב ביותר, כך אני מאמין ומקווה.

נכון לעתה, אני חש בר מזל.