במדבר
אז אין צורך לספר כאן שהיה פיגוע גדול בסיני, אשר גבה את חייהם של למעלה מעשרים ישראלים שכל רצונם היה לנפוש ולהינתק מעט מהמציאות הקשה שבארץ.
פיגועים נגד תיירים הם לא המצאה חדשה. כזכור פיגוע כפול ארע בנובמבר אשתקד, לפני כשנה באיסטנבול, כאשר שתי מכוניות תופת התפוצצו בסמוך לבתי כנסת בעיר התורכית וגבו את חייהם של מספר דומה של קורבנות, לפני כשנתיים, באוקטובר 2002 באי באלי שבאינדונזיה במועדון מלא תיירים אוסטרלים, לפני כשבע שנים, גם כן במצרים, בנובמבר 1997 בלוקסור בהתקפת טרור נהרגו עשרות תיירים ואלו רק דוגמאות מהעולם הגדול בשנים האחרונות.
אז מה הן למעשה המטרות שעומדות מאחורי הפיגועים האלה, אשר בדרך כלל מקושרים בדרך זו או אחרת לרשת אל קעידה (אותה רשת טרור ענפה, אשר מורכבת מתאים רבים, אשר פועלים בצורה אוטונומית)?
קצת קשה לנחש את מטרותיהם של אותם מבצעי פיגועים, במיוחד כאשר הראש לא שולט בהכרח בצורה מוחלטת בגוף ומרבה לפזר אזהרות כלליות כנגד כפירת המערב או המדיניות האכזרית של הישות הציונית, במקום להגיד "אלו אנחנו ואלו מטרותינו".
אבל אפשר להניח שהרבה אהבת חינם לא מניעה אותם. אפשר לייחס את הפיגועים לנחשלות בחברת העולם השלישי ומדינות האסלאם והקנאה שהיא מעוררת בהצלחת המערב, שלטענת רבים בעולם השלישי (ויש לומר בצדק) נובעת מניצול העולם המערבי את העולם השלישי. ואפשר כמובן לייחס את המעשים הנ"ל לדבקות בערכים הפונדמנטליסטים (הבסיסיים) של האסלאם שקוראים למלחמת קודש במי שלא מאמין בדרך האסלאם ומהווה איום על עליונות האסלאם.
כמובן שהמטרה של טרור כלל עולמי היא לא ניסיון להשמיד את כל הכופרים (גם אם אולי זו משאלת לבם של טרוריסטים רבים, הרי שרובם ככולם מבינים שמדובר במשימה בלתי אפשרית), אלא לזרוע אימה ופחד, או במילה אחרת, "טרור" בקרב ההמון. כעת גם חופי סיני השלבים אינם עוד מקום בטוח לישראלים, בדיוק כפי ששדרות נפגעת הקסאמים, או ירושלים נפגעת המחבלים המתאבדים אינן מקום בטוח לישראלים, כעת אין מפלט גם בחופים השלבים שמדרום לישראל.
המטרה של אותם מפגעים היא לערער את בטחונו האישי והעצמי של האדם הקטן, זה אינו גנרל או ראש ממשלה. אחרי שדעתם של מספיק אנשים תשתנה, או שמספיק אנשים יפחדו לצאת מבתיהם, או יסתכלו בשבע עיניים לכל עבר במהלך החופשה שלהם, יוכלו אותם מחבלים לצאת בגאון ולדרוש את אשר הם רוצים, לא לפני ועוד אז אנחנו צריכים ללמוד לחיות עם העובדה שאולי היום הוא היום האחרון בחיינו.
אם זה מעודד, יש סיכוי יותר סביר שתמותו מוות לא טבעי בנסיבות של שוד אלים, תאונת דרכים או עבודה או כל דרך אחרת שאינה פיגוע טרור, שלא לדבר על כך שרוב הסיכויים שלכם הם למות מוות טבעי בשל מחלה זו או אחרת.
נכון, הנתונים הסטטיסטיים האלה לא ממש מעודדים את המשפחות של אלו שחלילה נהרגו בפיגוע האחרון, אבל במידה שאפשר להישאר רציונאליים בנסיבות שנוצרו, הרי שזו דרך נוחה להתעודד.
בכל מקרה, בעקבות גל החזרה המסיבי מסיני בחזרה לישראל, אני יושב לי ותוהה האם דווקא עכשיו, הסיכוי שהמצרים יאפשרו פיגוע טרור נוסף קלושה?
ובכלל, אולי דווקא עכשיו, כאשר ישראלים רבים בוחרים שלא להגיע לסיני, זה הזמן לערוך חופשה קצרה בסיני, בלי החיסרון שאפשר לפגוש את כל הישראלים, לא?
חומות של תקווה
טוב, אני מניח שדעתי לא ממש משפיעה (לפחות לא בצורה מכרעת) על הלכי הרוח בעולם, אבל הפיגוע שהיה בסיני ומבצע צה"ל בשטחים בימים אלו וטילי הקסאם שנוחתים בישראל בעקבות כך הם עוד הוכחה לכך שגדר ההפרדה בין ישראל למדינת פלשתין שתקום ביום מן הימים, היא בזבוז כסף לצורכי תעמולה ישראלית פנימית.
כל כך הרבה כסף נזרק לבניית גדר שמקוממת מספר גופים בינלאומיים (ועם זה אפשר לחיות) ובסופו של דבר לא מהווה מטריה מפני טילים, לא מונעת באופן מוחלט פיגועי טרור ובעצם למעט היותה קיימת או בשלבי בנייה ומהווה אמצעי הגנה שאפשר להצביע עליו, הגדר לא ממש משרתת את המטרה של הגנה על חיי אזרחים ושמירה על חיי אדם.
מבחינה כלכלית כמובן, הגדר יוצרת בעיות כלכליות מעברה השני, שגם ככה המצב שם לא הכי טוב וכמובן שמצב כלכלי רע, מהווה קרקע נוחה לצמיחת קיצוניות (זה לא שאם המצב הכלכלי מצוין היא לא קיימת, פשוט במידה נמוכה יותר) וגם בצד הישראלי של הגדר, הכספים שיורדים לטמיון בשל בניית הגדר ויכלו להיות מושקעים בשיפור תשתית הכבישים שהייתה מובילה לצימצום תאונות הדרכים ושמירה על חיי אדם, שימוש באמצעים ידידותיים יותר לסביבה בתעשייה שהיו מונעים את זיהום האוויר והנחלים והיו מצילים את חייהם של אלפי בני אדם מידי שנה ועוד דרכים רבות אחרות שהיה אפשר להשקיע בהם את הכספים הללו, הרי בסופו של דבר הכספים הללו מבוזבזים לבניית גדר שלא מהווה חיץ הרמטי למפגעים באשר הם (מה לגבי מנהרות מתחת לגדר שקשה לאתר, מה לגבי שיתוף פעולה מצד ערביים מישראל, טרור מן הים, האוויר, בחו"ל, נגד חיילים ששומרים על הגדר וכדומה?) ובכלל, במידה שיבוא יום והסכם שלום בין ישראל לרשות יקרום עור וגידים, הרי שהגדר הזו תפורק...
אז למה בעצם לנו גדר?
כי גדר זה אִין...
לפני כמה שנים מישהו העלה את הרעיון הבלתי מציאותי של סגירה הרמטית של ישראל וכעת יש מי שמגשימים את הבדיחה המטופשת הזו.
חומות סופן לקרוס, או לפחות לא להגשים את המטרה המוצהרת שלהן. דוגמאות לכך הן חומת ברלין שקרסה ב-1989, או החומה הסינית שלא מנעה מהמונגולים לפלוש לסין. בשעת מבחן אמיתית, כל חומות ההפרדה התגלו במערומיהן ואני מניח שגורל גדר ההפרדה הישראלית יהיה דומה, ברגע שרק תעמוד למבחן, אם תעמוד.
מרוץ עזריאלי
כשהייתי במטוס בדרך לישראל, אחת הכתבות בעיתון החינם שחברת אלעל מספקת לנוסעיה, על מנת שאלה ירכשו מוצרים בדיוטי פרי (אמרנו כבר שזו מילת קסם) שבמטוס, משכה את עיני ידיעה על מרוץ עזריאלי שבפתח.
אני מוכרח לציין שכבר לפני שנים ראיתי תוכנית טלויזיה על מרוץ בו מטפסים על בניין האמפייר סטייט בניו יורק וידעתי שיבוא יום וארצה לעשות זאת.
אז אמנם קניון עזריאלי הוא רק בין 49 קומות, אבל עבורי, חסר ניסיון במרוצי טיפוס מדרגות של גורדי שחקים, נראה לי שגם מרוץ עזריאלי יכול להיות חוויה מרנינה.
עכשיו נותרו רק שתי בעיות ביני לבין גשמת חלומי - האחת היא שהמחיר הוא 55 שקלים, כלומר חמישים וחמישה שקלים מיותרים על טיפוס במדרגות. זה יוצא יותר מתשלום שקל חדש אחד לכל קומה...
הבעיה השניה היא שהמרוץ נופל על יום שישי, ה-29 בחודש, בין השעות שמונה לעשר בבוקר, בזמן שאנוכי מבלה בלימודים (מערכת מטופשת עם שישה ימים בשבוע) בחלק אחר של המדינה...
אז כנראה שאחסוך לעצמי את הטיפוס במדרגות של עזריאלי ואשתמש במעלית בפעם אחרת...
אגב, תמיד חשבתי שנחמד שיש קניון על שם איש בר קיימא (קשיש ועשיר ככל שיהיה). זה אומר שיש לי לאן לשאוף.
יום אחד, כולכם תוכלו ב"קניון יאיר" או תעשו שופינג ב"קניון אלעד". 
ועד כאן לערב שבת זה.
PAX VOBISCUM (או "יהא השלום עימכם" בתרגום חופשי מלטינית לעברית)
אלעד