בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

ובכן, אני לא נמצא מספיק זמן בארץ על מנת לצבור יותר מידי תלונות וללקט יותר מידי אירועים שמרגיזים אותי, אבל הנה מקבץ מהימים האחרונים.

משפט חכם?!

ובכן, זו לא בדיוק תלונה, אבל קיים מונח בשם "מצביעים מסורתיים".

הרהרתי בו קצת, ברוח ימי טרום הבחירות הללו (הבחירות לנשיאות ארה"ב, בהן ישנן מדינות המצביעות מסורתית לרפובליקנים, בעיקר במרכז ארה"ב ומדינות המצביעות באופן מסורתי לדמוקרטים, במיוחד מדינות הענק [ניו יורק וקליפורניה] בשני חופי המדינה).

ומה בישראל?

יש מצביעים מסורתיים לליכוד, מצביעים מסורתיים לעבודה וכן הלאה.

אבל רגע, מצביעים מסורתיים, הם לא רק אלה שמצביעים למפד"ל (ואולי קצת לש"ס ולליכוד)?

אכן הגיתי משפט מבריק שמצידי שהמפלגה הדתית לאומית המתפוררת יכולה להשתמש בו כסלוגן בחירות :

"מצביעים מסורתיים יש רק במפד"ל"...

ואם מישהו כבר חשב על זה לפני, אני מתנצל מעומק לבי הקר...

אז כמה באמת עולות תמונות פספורט

החיים קשים, מה לעשות?

כל מספר חודשים אני צריך ללכת ולהצטלם שוב, על מנת לייצר עוד תמונות פספורט, לעוד תעודות שאני לא צריך...

אה כן, וגם כדי לחלק למעריצות המבקשות ממני לא אחת תמונת פספורט לשים בארנק (נו, אם אין כעת, בטח יהיו מתישהו, לא?)

לפיכך, החלטתי לערוך סקר קטן על מנת לבחון כמה אשלם עבור סדרת התמונות הבאה שלי...

החנות הראשונה אותה בדקתי, הייתה חנות הצילום באוניברסיטה. המחיר, תשעה עשר (19) שקלים חדשים בעבור שש (6) תמונות.

בחנות הצילום "פאפארצי" שברחוב שלום עליכם במרכז זיו, על מנת להצטלם ולקבל שש תמונות עלי לשלם עשרים (20) שקלים.

בחנות הצילום "פוטומאניה" מעברו השני של הכביש, רחוב שלום עליכם בנוה שאנן המחיר הוא עשרים וחמישה (25) שקלים בעבור שש תמונות...

טרם בדקתי במכלול בטכניון (אשמח אם מישהו יוכל להגיד לי)

אולם מדובר בשקלים בודדים, אבל מבחינת אחוזים, קיימים הפרשים של יותר מ-25% על אותו מוצר בדיוק.

כאשר שאלתי את העובד ב"פוטומאניה" (שלמיטב ידיעתי הוא גם הבעלים, אם כי אני מתבסס על זכרוני ולא שאלתי אותו האם הוא הבעלים של המקום) מדוע בחנות מעבר לכביש זה עולה 20 שקלים, הוא אמר "שאלה מצויינת". מיד הוא עבר לשלב שאני מכנה "שלב ההשמצות הבלתי מבוססות" ופצח ואמר "אבל בחנות ממול התמונות הן לא דיגיטאליות". ברור שמבחינת התוצר השני אין כל הבדל, הרי התמונה מודפסת מיידית, אבל הטיעון שלו היה לא נכון, מפני שגם בחנות ממול עובדים עם מצלמה דיגיטאלית ולכן אמרתי לו "אבל גם בחנות ממול הצילום הוא דיגיטאלי, כבר הצטלמתי שם בעבר".

מיד מאמירה לא מבוססת אחת, הוא עבר לאמירה שקרית אחרת שסתרה את אמירתו הראשונה - "בחנות ממול מדפיסים על נייר רגיל ולא נייר צילום" כמובן שגם זה לא היה נכון ואמרתי לו זאת ובשלב הזה, כאשר כל גיבובי השקרים שלו לא צלחו, הוא פשוט אמר שהמחיר הוא 25 שקלים וזהו ואני עזבתי את החנות.

בסופו של דבר או שאצטלם במכלול, או באוניברסיטה או שבכלל אצטלם עם המצלמה הדיגיטאלית בביתי ואדפיס את התמונה בעצמי (הכי זול).

אבל הנקודה היא שהפרשי המחירים גדולים ובלתי סבירים (לדעתי) ומעבר לכך, המוכרים בחנות לא ממצמצים כאשר הם מפזרים שקרים שכל כך קל להפריכם (רק לחצות את הכביש ולהיווכח שבחנות ממול מקבלים את אותו המוצר בדיוק במחיר של 80%).

כמובן שאני ממליץ לכל החיפאים שבינינו להדיר את רגליהם מפוטומאניה (סניפים במרכז זיו ובגרנד קניון) בשל היותם גם יקרנים (ועל זה ניתן לסלוח) וגם שקרנים (גם על זה ניתן לסלוח, אבל למה?) ולכלל תושבי ישראל אני ממליץ לא לרכוש שום מוצר במקום הראשון שאתם מוצאים...

חוסר מקצועיות בתחום המדפסות

המדפסת שלי התחילה לזייף לאחרונה, מה שהוביל אותי לשקול את החלפתה (כי הרי קנייתי מדפסת חדשה עולה כמו קנייתי שני סטים של ראשי דיו [אולם יש לציין שבדרך כלל היא מגיעה עם ראש דיו המכיל רק את מחצית מכמות הדיו של מיכל מלא]).

וכך נכנסתי לחנות אקדמון" באוניברסיטה, אותה חנות שמוכרת ספרים, כלי כתיבה ומוצרי מחשב במחירים לא זולים בכלל, במיוחד לסטודנטים וביקשתי מהמוכר הסברים לגבי מדפסות שאני עשוי להיות מעוניין לרכוש.

הוא הסביר והמליץ לי על מדפסות של חברת CANON, על הדגמים ip 1500 ו-ip 2000 ולאחר ששאלתי על ההבדלים בין הדגמים השונים הוא ניסה, איך נאמר, לסבן אותי ולהסביר לי שהכוונה ב-IP הוא הרזולוציה, כלומר לפי דבריו הרזולוציה של המדפסת עם המספר הגבוה יותר טובה יותר והתמונה איכותית יותר.

כמובן שלא התבלבלתי, מפני שהיחידה המציינת איכות תמונה הנה DPI (כלומר DOTS PER INCH או בעברית נקודות לאינטש) ולא IP, שהוא שם של דגם בו בחרה חברת קנון לכנות את המדפסות שהיא משווקת.

ציינתי את הידוע לי ושאלתי את המוכר מה הרזולוציה של המדפסת ב-DPI, היחידות המוכרות והוא לא ידע מה להגיד לי.

נאלצתי לקחת את קופסת הקרטון של אחת המדפסות ולבדוק בעצמי, על מנת לגלות מה הרזולוציה של המדפסת ועוד שאר פרמטרים טכניים שמעניינים אותי.

המוכר כאמור התגלה כלא מקצועי במיוחד ולא ממש מבין גם בתחום בו הוא אמור להבין. זה לא הפריע לו יותר מידי, על פי שיקול דעתי, שהוא לא מסוגל לתת את השירות שהוא אמור לתת.

אבל זה הוא לא סוף הסיפור. אתמול ניגשתי לסניף אופיס דיפו הקרוב למקום מגוריי.

מוכר אחר, בחנות שאמורה להחזיק בעלי מקצוע (או כך לפחות מערכת יצירת התדמיות מנסה לשווק את החנות)...

שאלתי את המוכר לגבי מדפסות, הפעם של חברת HP. שאלתי הייתה פשוטה, לגבי אלו מדפסות מאפשרות הדפסה אוטומטית דו-צדדית.

המוכר קבע בפסקנות שאין כזו אפשרות ואני, שלפני שניגשתי לחנות בדקתי את האתר של אופיס דיפו ובדקתי את האתר של HP, שאלתי אותו "אתה בטוח שאין, או שאתה חושב שאין".

הוא המשיך ואמר שלמיטב ידיעתו אין במדפסות של HP אפשרות להדפסה דו צדדית, אז ציינתי שכיום יש לי מדפסת HP  דגם 980  בו קיימת אפשרות של הדפסה דו-צדדית אוטומטית.

בטחונו של המוכר התערער מעט והוא שינה את גרסתו ל"אני יודע רק מה שכתוב פה" והוא הצביע על הפתקיות הקטנות המפרטות בקווים כלליים מאוד מה מכיל כל מוצר על המדף באופיס דיפו "ופה לא כתוב כלום על הדפסה דו צדדית".

במקרה ותהיתם, דגם 5652 של HP, אשר נמכר באותה חנות וכן דגמים נוספים של HP, כן מכילים אפשרות של הדפסה דו-צדדית אוטומטית, במגמה לחסוך נייר ולהקטין את נפחן של עבודות הדפסה.

טרם החלטתי אם לקנות מדפסת חדשה או פשוט להחליף את ראשי הדיו הקיימים ולקוות לנס (אולי הבעיה היא בראשי הדיו ולא במדפסת ואז אחסוך כסף אם רק אחליף את מיכלי הדיו ולא את המדפסת כולה), אבל אני את הדעה שלי לגבי המוכרים באותן שתי חנויות כבר גיבשתי (לא שהיו לי ציפיות גדולות מידי, אבל בכל זאת היתרון היחידי של הליכה לחנות, בה אתה יכול להתייעץ עם אנשי מקצוע במקום להזמין את המוצר במחיר זול יותר דרך האינטרנט, נמוג כלא היה)....

הנציגים שלי בעמותת הסטודנטים

תחילת שנת הלימודים היא תמיד זמן משובח בו הקמפוס מתמלא באנשים עם חולצות צבעוניות המנסים לשכנע אותך לבחור בהם להיות נציגי החוג בו אתה לומד.

אותם נציגי "תאים" שזה המונח האוניברסיטאי למפלגה, ידברו יפה וינסו לשכנע אותך מדוע הם עדיפים על נציגי התאים האחרים, כאשר בתכלס, אין הבדל, מפני שאיזה בדיוק ייצוג צריך הסטודנט הממוצע שנציגים שונים יעשו בצורה אחרת?

בסופו של דבר אותם נציגים באגודת הסטודנטים מקבלים משכורות ומטפלים בכספים ונוסף לכך חלקם רואים בחברות באגודת הסטודנטים קרש קפיצה לבריכת הפוליטיקה הארצית ותו לא.

הידיעה של הדברים הנ"ל לא מנעה ממני לשוחח עם מי שמתמודד להיות נציג אחד החוגים בהם אני לומד באגודת הסטודנטים מטעם "תא לביא", שהוא התא המזוהה עם מפלגת הליכוד.

לאחר שיחה קצרה על המקראות (עליה תקראו בהמשך) ועל הדרך המכוערת בה העניינים מתנהלים, הצגתי בפניו את העובדה שאני לומד בשני חוגים שונים, באותה הפקולטה, כאשר שני קורסי חובה מתנגשים לי ונופלים באותה השעה בדיוק, כך שאני נאלץ לבחור את אחד הקורסים ולהשלים את האחר באמצעות צילום החומר מחברים.

אמרתי לו שבתור נציגי באגודת הסטודנטים, זה מסוג הדברים שהוא וחבריו צריכים לטפל בו ולא "למי יש חולצות יפות יותר" ומי מוכר מקראות בחמישה שקלים פחות.

תשובתו, באופן לא מפתיע, הייתה "יש דברים שאנחנו לא יכולים לעשות בנוגע אליהם כלום"...

מן הסתם תשובה זו לא סיפקה אותי ואמרתי לו "אין דבר כזה 'לא יכול', יש 'לא רוצה' או 'בא לי לעשות דברים אחרים כעת'".

מן הסתם ברור שהרבה יותר כיף לשבת על כס נציג החוג באגודת הסטודנטים, לקבל שכר, לארגן קצת שעשועים להמונים ובעיקר לשבת ולא לעשות הרבה (או שאולי ללמוד, באמת תהיתי האם יש לאנשים הללו שמתרוצצים כל היום בדשא ובין הכיתות השונות, זמן ללמוד), מאשר ללכת ולפעול מול גורמי האוניברסיטה ואנשי הפקולטות והחוגים השונים על מנת שאלה יספקו פתרון הוגן וסביר לתלמידים שיוכלו באופן תיאורטי לבקר בכל שיעורי החובה אליהם נרשמו.

הרעיונות לא חסרים - הבניית המערכת בשיטת מסלולים, בדומה למשפטים באוניברסיטת ת"א, מתן קורס בעייתי בשני מועדים שונים הניתנים לבחירה או חלוקת כרטיסי צילום על בסיס שבועי לאותם קורסים שהסטודנט נאלץ לפספס בגלל העצלות או חוסר היכולת של מרכיבי המערכת לספק פתרון סביר לסטודנט.

אז כאמור הואיל והמועמד אמר לי שאין בכוונתו לנסות להיאבק על הדברים החשובים באמת עבורי, אלא סתם לקחת את קולי והואיל והנציג של אותו תא כבר משמש ביחד עם נציג תא אחר כנציג החוג בארגון הסטודנטים, החלטתי לא להצביע לתא הזה או לתא השני שיש לו כיום נציג בארגון.

אני רק מתלבט אם לנסות להסביר את עמדתי זו גם לחברים אחרים בחוג או פשוט לתת לעניינים לרוץ, כי הרי לא משנה מי ייבחר, בסופו של דבר, מבחינתנו אין כל הבדל.

חובבנות בתחום המקראות

אם כבר נגעתי באגודת הסטודנטים, הרשו לי לספר לכם משהו שאם הוא לא היה מרגיז אותי והיה נוגע אליי, ודאי הייתי מוצא אותו כמאוד משעשע...

יש מין מושג כזה שנקרא "מקראה". מדובר בחוברת אשר אמורה להכיל את כל חומר הקריאה הרלוונטי לקורס מסויים.

בד"כ את המקראות לקורסים השונים רוכשים דרך משרדי אגודת הסטודנטים או נציגי החוג באגודת הסטודנטים.

כאשר רציתי לקנות מקראה מסויימת  דרך אגודת הסטודנטים, אמרה לי הבחורה בדלפק שכדאי לי לקנות את המקראה דרך נציגי החוג, מפני שדרכם המחיר יהיה זול במעט (דבר תמוהה, הרי עצם החברות באגודת הסטודנטים אמורה להקנות לי מקראות במחיר זול ומסובסד כביכול, אז מדוע דרך הנציגים אני אמור לקבל מחיר זול יותר?)...

כך אכן עשיתי, פניתי אל נציגי החוג מתא מסויים שבאו והודיעו בפני כל הקורס שהם מוכרים מקראה מסויימת ושילמתי להם בעבור שתי מקראות מסוימות במחיר של 55 שקלים.

קיבלתי את אחת המקראות, אך הואיל והשניה לא הייתה ברשותם, הם ביקשו ממני להמתין מספר שעות או יום לכל היותר, עד אשר אקבל את המקראה הנוספת.

בינתיים, חלפו מספר דקות וראיתי את נציגי התא השני מחלקים את אותן מקראות, רק עם עטיפה בצבע שונה, הצבע של תא הסטודנטים שלהם, וכאשר שאלתי אם אוכל לקבל את המקראה הנוספת מהם, הם אמרו שהם גוף שונה ולכן הם לא יכולים לתת לי את המקראה, אלא אאלץ לקנות אותה. שאלתי לגבי המחיר והתברר לי שעבור שתי המקראות, אשלם 34 שקלים, במקום 55 שקלים.

זה ממש הרגיז אותי!

עצם העובדה שקיימים שני מחירים שונים, שכל אחד מציג עצמו כנציג עמותת הסטודנטים הרשמי והמוסמך למכירת המקראות, העובדה שהם עומדים אחד ליד השני, מציעים את אותו המוצר בשני מחירים שונים, במקום לדאוג ביחד די קוממה אותי.

מיד ניגשתי לנציגי התא הראשון (והיקר) ממנו קניתי את החוברת ושאלתי מדוע המחיר גבוה יותר.

זכיתי לתשובה די מתחמקת על כך שנציגי התא השני לקחו את המקראות שלהם, צילמו ומוכרים את אותה מקראה (דבר שהוא אפשרי, אבל הואיל וכל החומר במקרה ניתן להורדה בחינם מהאינטרנט, אני בספק אם היה להם צורך לעשות זאת). לאחר מכן אותו נציג גם הוסיף שהמקראה של התא שלהם מכילה יותר חומר (דבר שגם הוא לא נכון, שלא נאמר שיקרי, מפני ששניהם מביאים את המאמרים שבסילבוס של אותו מרצה).

להגיד שכעת אני חושב שנציגי התא שמוכר בזול יותר את אותן המקראות בסדר?

נהפכו!

במקום שיפעלו ביחד, יציגו את המידע כפי שהוא וימכרו במחיר אחיד, שני התאים הנ"ל הציגו את עורם האמיתי - חבורה של חובבנים שעניינם הוא לא רווחת הסטודנט (כמה צפוי), אלא רווחתם האישית ומאבקים פנימיים מטופשים.

עניין המקראות וגם עניין אי פתרון בעיית מערכת השעות עליו כתבתי לפני כן, הביאו אותי כאמור למסקנה שלשני התאים שנציגיהם מכהנים כיום, לא אצביע וכנראה אצביע לתא המזוהה עם המפלגה המועדפת עליי, אם אצביע בכלל.

במילקי עדיין יש ג'לטין (או מכתב נוסף לשטראוס)

לפני כשנה התפרסם בעיתונות סיפור ההתכתבות שלי עם חברת שטראוס בנוגע לג'לטין במילקי.

הרבה רעש נוצר סביב העניין ולאחר זמן מסויים חברת שטראוס הבטיחה להוציא בקרוב מילקי ללא ג'לטין...

עד סוף הקיץ הקרוב (שהיה וחלף) הבטיחה חברת שטראוס להוציא את הג'לטין מהמילקי ולשווק מילקי נטול ג'לטין...

הקיץ כאמור חלף, אני העברתי אותו מחוץ לגבולות ישראל וכשחזרתי, בקניות הראשונות שערכתי בסופר, הצצתי ברשימת המרכיבים שעל גבי אריזת המילקי, לראות האם הג'לטין מעצמות הבקר עדיין מהווה חלק מרשימת המרכיבים...

לצערי התשובה חיובית, כך שהחלטתי שזה לא בסדר שחברה בסדר גודל של שטראוס, מצהירה שבכוונתה לשווק מוצר מסויים עד תום הקיץ ולא עומדת בהבטחתה, במיוחד כאשר מדובר במוצר שאמור להוות פתרון לצמחונים כמוני שרוצים ליהנות ממעדני חלב ללא עצמות של פרות בפנים...

אז כתבתי לחברת שטראוס מכתב תזכורת קטן, על מנת לראות מה התחדש בעניין והנה המכתב :

שלום רב.

בעקבות כתבה שקראתי די מזמן בעיתון ידיעות אחרונות (הכתבה בקישור הבא :   http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2887050,00.html   ) בה הבטחתם שעד סוף הקיץ האחרון תשיקו מילקי ללא ג'לטין יש לי מספר שאלות.

הקיץ כאמור חלף, כעת אנו בעיצומו של הסתיו והמעדן מילקי, עדיין מכיל ג'לטין...

אשמח אם תיידעו אותי האם באמת צפוי לצאת בקרוב מילקי נטול ג'לטין לטובת צמחונים ואנשים המקפידים על כשרות, או שהכתבה ההיא הייתה אך ורק גימיק תקשורתי על מנת להרוויח זמן בו ישכח מרבית הציבור את העובדה שאתם מפזרים "עצמות גרוסות של פרות" בתוך מעדן החלב הנמכר שלכם?

אשמח לקבל את תשובתכם בהקדם. אלעד יאיר חיפה

אם וכאשר אקבל תשובה משטראוס, אשמח להביא אותה כאן...

וזהו, אלו רק מספר תלונות שהספיקו להצטבר אצלי לאחרונה על כל מיני דברים.

נקווה שלפחות חלקן יבוא על פתרונן.

אלעד