זאת ההרגשה שלי בימים אלה-גאווה. גאווה לשרת בצה"ל, גאווה ללבוש מדים, גאווה לתרום למדינה...פשוט ככה. ובדרך כלל אני לא מרגישה ככה...אבל בימים האחרונים...יום הזכרון למשל נתן לי להבין שכל מה שאני עושה...כל מה שכל חייל עושה...זה ממש לא סתם, כאילו זה היה ברור לי גם ככה...אבל אתמול כשהייתי בהר הרצל בטקס יום הזכרון וראיתי את כל החיילים ואת הטקס עצמו זה נגע בי....רגשות שלא הרגשתי באף יום זכרון לפני פתאום הורגשו. זה בהחלט גאווה לשרת בצה"ל, ואני ממליצה לכולם לעשות את זה. אני באמת מתחילה להתבאס על זה שלא יצאתי לקצונה, ואפילו מתחילות לעלות בי מחשבות לעשות את זה עכשיו...אני עדין מתלבטת...נחיה ונראה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
