אז אני בצבא הגנה לישראל כבר שישה חודשים ,
זה מטורף איך אני סופרת כל חודש שעובר , בחיים לא חשבתי שאני כל כך אחכה לאור הזה שבקצה המנהרה.
אני משרתת במשטרה הכחולה מוקד 100 ,
כל היום אני אומרת את המשפט המפגר הזה - "משטרה שלום מדברת חני " .
כל היום צורחים עליי מקללים אותי , קוראים לי שרמוטה , בתזונה, כוסאמאשלך, give me a kiss , את רוצה להזדיין איתי? , מה נשמע? , כן כן כן , וכדומה.
כל מיני חולי נפש מתקשרים מטל' ציבורי ואני לא מסוגלת להקשיב להם יותר מ- 10 שניות , לא מסוגלת .
אלא דברים שאתם בוודאי לא תבינו , כי אתם לא נמצאים שם .
כל היום אני מול מסך מחשב כבר יצאו לי העיניים , אחרי 10 שעות מול מחשב העיניים שורפות מגרדות והראש מתפוצץ .
אפשר לומר שהתפקיד הזה , זה כמעט הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים שלי ,
אבל יחד עם זאת אני גאה בעצמי בהמון דברים .
כבר חצי שנה שלא נגעתי בשטויות ,
אני ניקייה לחלוטין , אפשר לומר שאני בתקופה של התנזרות .
למרות שאני חושבת שזה הצבא שמונע ממני את החשק המיני וכל דבר אחר .
מפחיד
מפחיד לראות את אבא שלי מזדקן מול העיניים ולדעת שאין שום דבר שאני יכולה לעשות נגד זה .
אני דואגת לו , אני אוהבת אותו .
אני מחכה לתשובות מהמשק"ית ת"ש ,
אמן שזה יהיה משהו טוב
אני כל היום חושבת וחושבת הראש שלי לא מפסיק לפעול אני משתגעת.
לפעמים אני גם לא נרדמת .
כמה אפשר לחיות בלחץ . אני חייבת להוריד את הסטרס ממני , איך עושים את זה?!
זה לא בריא הלב שלי כואב , אבל באמת .
אני חייבת להפסיק לעשן,
אני קוראת את הספר "הדרך הקלה להפסיק לעשן" נראלי שאני בדרך הנכונה אני עוד לא בטוחה בקשר לזה חחח
טוב יאללה .. חפרתי
לילה טוב :) .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
