אז יש לי רק עוד שבוע להנות מהחופש. המבחנים הקשים הסתיימו בינתיים, ונשאר רק אחד קטנטן בשפת C.
שזה הדבר הכי חביב וידידותי למשתמש.
בפיזיקה ומערכות ספרתיות קיבלתי 100. תודה תודה.
תודה לאחי הגדול שבלעדיו כל זה לא היה קורה, תודה להוריי שליוו אותי ושילמו לביה"ס הוצאות נלוות לשכר הלימוד. תודה לחיל תקשוב הנפלאים, שאפילו שהם לא באים אלינו הרבה ולא מתעניינים בנו כ"כ, עדיין תומכים מרחוק ומספקים לנו אלפי שקלים. תודה לצוות המורים, לציוד הנהדר, למנקה הנאמנה שבאה כל יום ביומו לרוקן את הפחים.
(כנראה השפעה תת-הכרתית מטקס האוסקר).
איך שבאתי שלשום לכיתה, להיפטר סוף סוף מהמבחן בתורת החשמל, ישר כולם הריעו לי כאילו בזה הרגע זכיתי בלא פחות משלושה מדליות זהב. קצת קשה להיות הראשונה ברשימת התלמידים (כלומר, סטודנטים 
), כולם ישר שמים לב אלייך. אלייך, לציונייך, להופעתך וכו וכו'.
דמאט, אני צריכה להתחתן. חע.
הזמנתי כרטיס חופשי לסימסטר ב' לאוטובוסים, כרטיס מחודש ומשודרג. מה שאומר שאני אמצא את עצמי שוב מסתובבת בתחנה המרכזית המגעילולה. אבל מה שבטוח, זה לא יהיה גרוע כמו בפעם הקודמת. אז, כשהייתי עוד חדשה בכל הנוגע לאוטובוסים וקצת ניווט והתמצאות במרחב, כשעוד לא הבנתי דבר על העולם הזה ועל איך מתנהגים בו. היום אני מנוסה!
טחח כן בטח.
אני מתה כבר לקבל את המערכת החדשה, בכדי לדעת איפה לעזעזל אני מוסיפה לחיי קצת קורסים באמנות.
זה פשוט לא ייתכן שאני אלמד בשנקר ולא יהיה לי אף לא קמצוץ של אמנות בימיי המשעממים.
פשוט שערורייה שלא נראתה כדוגמתה.
לא לא לא אתן. אני אהיה קרועה מעייפות בשש בערב ואני לא אחזור הביתה. לא ולא. אני הולכת לצייר. ומצדי שכל היקום יושמד. שייפול ברגע זה מטאור ענק על כדור-הארץ.
אוקיי, אני אחתוך את זה פה.
יום טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
