וואאיי וואאיי מזמן לא כתבתי,
לא נורא =]
אז מה ככה?
כע, היה ת'סמינר המגניבולצ'יק עם החבר'ה מלוס אנג'לס. היה מדהים.
התחילו הלימודים, קיבלנו את שבוע הלימודים המקוצר <עאלק> כמו גדולים.
סבינה עזבה חזרה לקנדה בין ה-5.9 ל-6.9 עם הרגשה כבדה כזאת.
ובכללי, אני עדיין חיה.
הלימודים מאוד מעייפים, במיוחד כשביום ראשון אנחנו לומדים איזה 12 שיעורים ומשחררים אותנו ב-17:30.
כל המוח שלנו כבר נוזל באיזה 15:30 =/
בשבוע וחצי האחרון תוחזקתי בקפה מידי בוקר, אהא, מאוד מאוד נחמד.
בשבועיים האחרונים לפני שסבינה נסעה <השבוע לפני תחילת הלימודים והשבוע הראשון של הלימודים>, נראה לי שיצאתי לטייל עם חברים יותר משאימא שלי הייתה מרשה לי בתקופה של שנתיים. כע אני חייבת לסבינקה תודה.
האמתי ההשפעה הזאת המשיכה גם אחרי שסבינה נסעה, כנראה כי אימא שלי ראתה איזה פעם אחת עם אני מסתובבת אז זה לא ממש מטריד אותה ברמות קשות כ"כ.
בינתיים אני מתכוונת לצאת מידי יום שישי, ובשביל שלא יהיו טענות לאימא שלי אני מנקה ומסדרת את הבית, עושה איזה חצי מהשיעורים, מנסה לא לריב עם אימא ולהיות נחמדה אליה והלאה הכל תלוי במזל. כע מה לעשות, צריך להתחנף =]
העיקר שזה עובד בינתיים.
היום האמתי רציתי לצאת, אבל זה לא יצא לפועל.
בבוקר אבא שלי החליט שבא לו שניסע לטייל בעכו, בלין, זה לא מה שבא לי לעשות ב-5 בבוקר, ממש ממש לא.
אז אמרתי שאני לא נוסעת וכרגיל אימא שלי התחילה לעשות מזה כזה ביג דיל, שזה הורס להם ת'מצב רוח והכל אני אשמה.
והיא אמרה שהיא לא תרשה לי יותר לצאת בחיים, ושאם אני אצא אז היא לא תיתן לי לחזור.
נו באמת, דפוקה זאתי גם כן.
היא מה זה מעצבנת אותי, אני לא מבינה איך אבא שלי בכלל התחתן עם כזאת אישה היסטרית שיועיל לה ללכת לפסיכולוג או לקחת תרופות הרגעה.
אאוווחח!!!!
עכשיו נקפוץ רגע חזרה לזכרונות על הקנדית (סבינה).
בשבועיים האחרונים לפני שהיא עזבה, היא יצאה כל יום עם מר מושלם [שם בדוי, אהמ..אהמ..].
הם קבעו ביניהם חוקים, איך נגדיר, מיוחדים להם.
ונחשו מה?
התאהבו אחד בשני.
וזה מאוד נוח לסבינה כי היא מכירה את מר מושלם עוד מהיסודי.
הכל יופי טופי, עד היומיים לפני שסבינה עוזבת.
פתאום היא לא רוצה לעזוב, ולא אומרת לי למה.
בסופו של דבר, היא סיפרה לי שמר מושלם התוודה.
יפה עכשיו זה כמו טלנובלה.
"אהבה בלתי אפשרית".
עכשיו, בהתחלה כעסתי קצת על מושלמצ'יק, כי כאילו נו ו...מה הפואנטה הייתה? אתה יודע שסבינה יכולה להיות מוצפת רגשות, ועכשיו היא תתבאס, היא תבכה.
אאווחח....היה כואב לי לראות אותה עצובה, היה כואב לי לשמוע אותה בוכה.
טו נו...שיחיו את הסרט שלהם.
אאחחח....איזה חמודים=]
אז מה השנה תהיה כמו סרטי תיכון אמריקאים? חחחחח...
אני מקווה שהשנה הזאת תהיה כיפית, עשירה בפעילויות עם חברים ושנדע רק שמחה וצחוק.
יייוו נראה לי שאני הופכת לרכלנית =\, אאמממ....NAAAA
משבצונת שיבצה,
בה ביי
שנה טובה ומתוקה מתוקה מתוקה 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
