פרות אוכלות גם בלילה.

* מזכירה לעצמי להכניס כותרת, אחר כך זה מתבזבז.*

בשבוע האחרון העברתי את הימים בדירה של סבתא במרכז תל אביב. ( היא כמובן שוהה בחופשה אי שם מעבר לאוקיינוס.)

דירת רווקים ריקה, וזה באמת לא כל כך משנה באיזה גיל הרווק המקורי המצוי בה, היא דבר מושלם לפרה שאוהבת את העיר הגדולה, שבאופן כללי זו אחת ההגדרות שלי.

יש:

המון אוכל טעים " למקרה שיבואו חברים.."

תחנת רכבת במרחק דקת הליכה מהבית.

כיכר המדינה אם מוציאים את הראש מהחלון.

בית מאובזר בשלל דברים טובים, כולל מזגן, טלפון, טלוויזיה ואינטרנט ( ואפילו אייסיקיו, שגם לסבתא שלי יש בו חשבון, שלא תגידו שהיא לא מגניבה.)

קצת כסף.

חברים

תל אביב.

מוזיקה ודיאט קולה ללא הגבלה של כמות או זמן.

אין:

הרבה כסף.

הגבלה כלשהי למספר חברים שיבואו.

הוראות בסיסיות שהתקבלו עם הבית:

* לא לעשן אלכוהול.

* לא לשתות סמים

( יופי אימא יצאת שנונה!)

* " תאכילי את החתולה." ( אני לא רוצה להרוס את סוף הסרט, אבל תזכרו את הפרט הזה בבקשה.)

* לא לקפוץ על הספות.

* " אנחנו לא ביישוב הקטן שלנו, אז אל תפתחי לזרים את הדלת."- ( כי כשאנחנו ביישוב אני פשוט מוצאת אנשים ברחוב ומזמינה אותם לאנוס אותי בבית שלך.)

*" תכבי את המזגן כשאת יוצאת."

זה נשמע פשוט מושלם, אני יודעת.

עכשיו אנחנו חוזרים לחתולה שהייתם צריכים לזכור מקודם והורסים את אי האוטופיה שנבנה כאן.  

"מייייאאאאאו " היא זעקה אליי ברגע שנכנסתי בפעם הראשונה, אחוזת התרגשות מעשרת הימים הנפלאים שצופן עתידי.

בעקבות גל הריחות הלא נעימים שהכה בי, הדבר הראשון שעשיתי זה לנקות את הארגזקקי שלה, ואת הדברים המסריחים של היצור הזה לזרוק היישר לפח.

"מייייאאאווו"

' חמודה!' חשבתי לעצמי, ליטפתי לה את הראש וחיכיתי שהיא תלך להתפנות בשירותים הנקיים שלה.

"מיייאו..."

ברגעים הבאים כבר התחלתי לאבד את שפיות דעתי. מילאתי את הקערה שלה באוכל הכי איכותי שהיה (זה באמת משנה אם זה קט- לי אומשהו תוצרת חו"ל? ), החלפתי מים, ליטפתי,גרגרתי, נבחתי עלייה.

"מייאו מייאו מייאווווווו"

' טילי מותק, תשתקי. '

מותק? היצר הסדיסטי שלה פשוט נהנה לראות אותי רצה ממקום למקום ומחפשת את הדבר שישתיק אותה.

עכברים מפלסטיק, כדורים, ליטופים, שום דבר. באמת כלום. החתולה ממשיכה לזעוק לתשומת לב.

רציתי להפנות אותה לכאן,

כי הריי היא רק תגיד שהיא מקיאה פרווה ומנות הצומי שהיא תקבל יישברו שיאים חדשים.

כלום. מצאתי שפסטרמה אחת משתיקה אותה לחמש דקות שלמות, וזה היה הקלף הכי חזק שהיה לי בשרוול. 

כשהיא התעייפה היא פשוט באה והתיישבה לי בחינניות על המקלדת בכל פעם שהזדמנה לי שיחה נורא חשובה עם אדםאהוב זה או אחר.  ( ומכאן באה התנצלותי הכנה! אם בימים האחרונים קיבלתם הודעה שכללה : "עחלגחעילרחאלאמע112333" - אתם תצטרכו להבין. )

התגובה האינסטינקטית שלי בתור אדם אינטלקטואלי הייתה ליילל עלייה בחזרה.

כך ניהלנו שיחות שלמות שכללו :

טילי: "מיאו מיאו מיאו!"

אני: " מיאאאו."

טילי: " מייייאו. "

אני: " מייאו."

טילי: " מיאו מיאו. "

אני: מיאווו."

טילי: " מיאו."

אני: " וואף!"

טילי: " מיאאאוווו!?!?!"

אני:" הא- הא, סידרתי אותך.

זה הוביל אותי לחשוב שאנשים לא באמת מתחרפנים כשהם מזדקנים. החתולים  דורשים שיידברו איתם.

אני ממש חייבת להגיד לה לאן אני הולכת, מתי אני מתכננת לחזור ומי המסכן שיבזבז עליי שעותספורות או אפילו ימים מחייו.

" פרה! תגידי את נורמלית? נכנסתי לבית שלסבתא להביא לך אוכל וקפאתי מקור." נשמעו זעקות הסבל של אימא בשעה שהלכה למלא לי את המקרר. P:

" אהה אופס. אופס. אופס אופס אופס. אני מצטערת. "

" תהיי לי בריאה. סבתא מדליקה את המזגן רק כשהיא מתייבשת לאיטה ומרגישה שהנוזלים בגוף מתאדים ממנה, הכל בשביל לחסוך כסף, ואת משאירה אותו דלוק?!  ולמה העציצים התחילו לצעוק אליי שהם צמאים למים, והחתולה מייללת כמו אחוזת דיבוק?"

אמרתי לכם. זה לא הזקנים משתגעים, זו הדירה משגעת.

העציצים צועקים אל אימא שלי, אני מדברת עם החתולה.

בכלל, אף אחד לא אמר לי שצריך להשקות את העציצים. המראה היבש- צהבהב- זקוק למים דווקא מחמיא לרבים מהם לעניות דעתי. הכל תלוי בזווית.

שיחת הטלפון הזו השאירה אותי די המומה, ולא יכלתי להגיד לאימא שום דבר חוץ מ" החתולה מייללת? תנבחי."

מיאו ענק לכולכם, והמשך חופש נהדר. תגובות, בבקשה?   

פרת לילה.