"ברור שזה קורה בתוך הראש שלך, הארי,  אבל למה, תגיד לי, זה אומר שזה לא אמיתי? (אלבוס דמבלדור, מתוך הארי פוטר ואוצרות המוות).

היא מתעוררת מהחלום עטופה בקורי משיכה. היא לא זוכרת איפה היא. היא לא זוכרת מי מבין כל הפרצופים שראתה הלילה הוא זה שהיא אמורה להתעורר לצידו. היא מתגלגלת על צידה ונדחפת לתוך הכרית כך שרק עין אחת שלה יכולה לראות את החצי השני של המיטה. היא פוקחת את העין היחידה הזו באיטיות. אין שם אף אחד. היא מגלה שהידיעה הזאת גורמת לה שמחה. רסיסים קטנים של חלום מתחילים לחזור אליה. היה שם מישהו שהיא לא ראתה כבר כמעט שנתיים. ובעצם, היא נזכרת, בכל חייה ראתה אותו בסך הכל שלוש פעמים. פעם אחת, כשנפגשו במסיבה. פעם שנייה, כשיצאו ביחד לשתות. ופעם שלישית, רק לכמה דקות, כשהסבירה לו שהם לא הולכים להתראות יותר. ומאז כלום. ובכל זאת, העיניים שלו מחייכות אליה בחלום ונדמה לה שהיא קצת מתאכזבת להתעורר ולגלות שזה לא זיכרון אמיתי. הם שכבו יחד ערומים במיטה, מכוסים בשמיכה לבנה בצורה מאוד קולנועית וחסודה, בחדר מואר שנפתח לתוך מרפסת שהשקיפה אל בריכת שחייה. הוא הסתכל עליה מתעוררת מהשינה במבט מלא הערצה, כנראה הפרט היחיד מהחלום הזה שנלקח מהמציאות. והמבט המשתאה הזה שמשתקף אליה מהחלום מחזיר אותה, והיא קצת נחרדת מהגילוי הזה, לפגישה השנייה שהייתה להם בסך הכל. היא נזכרת איך הישיבה בפאב הובילה אותם לטיול שיכור בנמל, איך הוא התחנן אליה שתחזור איתו במכונית ההיברידית שלו, ואיך הכל עבר לה בראש באותו רגע, החל מפנטזיה חומרנית על סוג הבית שחונה בו מכונית כזאת, כמה כיף יהיה להתעורר עם המבט הזה עליה בבוקר וכמה מוזר יהיה לפגוש את ההורים שלו בבוקר בעיר זרה. בסוף היא אמרה לו "לא" ותירצה לעצמה בכך שהיא כבר עברה את הגיל שבו הולכים לישון בערים לא מוכרות אצל אנשים שפגשת רק פעמיים, וזה גם היה יכול להיות מאוד מופקר. וחוץ מזה, אחרי שהוא הוריד אותה בבית ונסע היא מצאה על מדרגות הכניסה שלה חבר לשעבר עצוב ומבוהל שכרע לפניה על ברך והבטיח לה הכל. ועכשיו ברוב הלילות הוא שזה שתופס את החצי השני של המיטה שלה והיא פגשה אותו הרבה יותר משלוש פעמים, מעבר לזה שהם גרים באותה עיר והיא כבר מכירה טוב מאוד את ההורים שלו. היא עוצמת את העיניים ובמהירות מפתיעה נופלת חזרה לתענוג המתוק של שחזור החלום. הם לא עושים שם שום דבר מיוחד. רק רואים ביחד סרט ואז יורדים למטה לשבת קצת בבריכה שלו. כנראה שההורים שלו לא בבית אבל האחיות שלו שם. היא מחייכת אליהן ומשתדלת לעשות רושם. היא שוקלת כל מילה שהיא אומרת לו בזמן שזורמים בה גלים של התרגשויות בכל הגוף. היא עדיין יכולה לקבוע איך היא תראה בעיניו. היא עדיין לא חייבת לחשוף בפניו הכל. הוא אומר לה שהוא מתאהב בה. נדמה לה שגם השורה הזאת לקוחה מהמציאות. היא לא יכולה לדעת אם הוא התכוון לזה באמת או שהוא אמר את זה כבר למאתיים בנות לפניה. הרי הם בסך הכל נפגשו שלוש פעמים. בחלום היא מתאהבת בו בחזרה. הלב שלה דופק כל הזמן. היא לא יכולה להתאפק מלהתקשר ולספר לכולם על הלילה שהיה. כל פרט חשוב. היא מתהפכת על הגב ופוקחת שוב את העיניים. הגוף שלה נמרץ מאדרנלין ומכאב עמום ונעים שתוקף אותה בבטן. ויותר מהכל היא מוצאת את עצמה מתגעגעת לצומת הדרכים הזו ולבחירות שביצעה. יותר מהכל היא רעבה עד דמעות להתחלה חדשה.