מישהי מסתובבת על קרוסלה. זה קורה בגינה ציבורית ביישוב קטן בצהרי היום. אין אנשים בגינה, וכמעט לא חולפים אנשים או מכוניות ברחוב. אבל משהו בתמונה מעורר תהיות. היא לא ילדה, היא על הקרוסלה כבר כמעט שעה, וסופת ברקים ממטירה מפלי מים על העולם כבר דקות ארוכות.

מישהו מביט בה מהחלון של הקומה השנייה. הבית שלו צמוד לגן, מה שלפעמים מעצבן מאוד, בייחוד בשבת בבוקר, אבל לפעמים מספק לו הזדמנות להציץ באנשים אחרים, בייחוד במקרים כאלה. הסקרנות שלו גוברת, הוא לובש מעיל, לוקח מטרייה, ויוצא לגינה.

הוא עומד ליד הקרוסלה המסתחררת, היא מסתחררת עליה בעיניים עצומות. בשלב מסוים היא פותחת עיניים ומגלה אותו עומד ומביט בה. היא עוצרת את הקרוסלה בעזרת הרגליים, והוא מתיישב על כסא ממולה. הם מסובבים את הקרוסלה מחדש, הוא עם מטריה ביד והיא בבגדים דבוקים מרטיבות. אף מילה לא נאמרת.

אחרי דקות ארוכות היא שוב עוצרת את הקרוסלה, קמה ממקומה ויוצאת מהגינה. הוא מביט בגבה עד שהיא נעלמת במורד הרחוב. הגשם הכבד הצליח להרטיב אותו מבעד למעיל ולמטריה. הוא שומט את המטרייה ופושט את המעיל, ומתחיל להסתובב על הקרוסלה לבדו, מהורהר. במילא אין לו משהו טוב יותר לעשות בזמן הקרוב, אז למה לקום מהמקום.

אישה עם כלב נכנסת לגינה. היא נותנת לכלב לשוטט חופשי ותופסת מחסה מהגשם מתחת למגדל המשחקים שבארגז החול. היא מביטה באיש שמסתובב לבדו בעיניים עצומות על הקרוסלה. הכלב מעסיק את עצמו. הוא מוצא לו חיה קטנה לנבוח עליה ולרדוף אחריה. האיש פותח את עיניו למשמע הנביחות, והקרוסלה מאיטה מעצמה. היא צועדת לעבר הקרוסלה ומתיישבת מולו. זמן מה הם מסתובבים יחד, שותקים, מכונסים כל אחד בעולמו שלו, ואז הגבר קם וחוזר לביתו.

איש לבוש באימונית חוצה את הגינה בריצה. למראה האישה עצומת העיניים שעל הקרוסלה הוא נעצר. מלמעלה מביטים בנעשה גבר ששעון על החלון, מחזיק בידו מעיל ומטריה נוטפים, ואישה שבגדיה ספוגים מים, עומדת על מרפסת ביתה מצידה האחר של הגינה. בבית אחר שלא ניתן לראות ממנו את הגינה יוצא גבר מהאמבטיה ומכניס למכונת הכביסה ערימה של בגדים רטובים. הרבה יותר למעלה מציץ מישהו בנעשה מזווית העין, וחוזר לענייניו. העסקים כרגיל.