בשנת 1726 זכתה משרתת אנגליה ענייה בשם מרי טופט לפרסום רב, תוך שסיפורה מעורר סערה גדולה באנגליה כולה. מרי, אישה נשואה בת 25 שהיתה בהריון, עברה הפלה טבעית, אלא שגם לאחר ההפלה נראה היה שהריונה לא נפסק. לבסוף יילד אותה רופא אלמוני, שטען כי היא הביאה לעולם מספר ארנבות (!).

אבל בכך לא מסתיים הסיפור. מכיוון שמרי עדיין נראתה בהריון לאחר אותה לידה, הזעיק הרופא לעזרה רופאים מומחים בעלי שם, ביניהם שניים שנשלחו על ידי המלך ג'ורג' הראשון בעצמו, ואלה נכחו בלידה השנייה, שבה ילדה מרי ארנבות נוספות, בסה"כ 16 במספר, כולן מתות. כמובן שעיתוני לונדון רעשו וגעשו.

ההסבר שניתן לתופעה היה מוזר לא פחות: הרופאים טענו שבזמן הריונה מרי חשקה מאוד בארנבות צלויות, ניסתה לתפוס אותן בגינה, ואפילו חלמה עליהן בלילות. הטענה המדעית היתה שהחוויות שעוברת היולדת בזמן הריונה מסוגלות להשפיע באופן ישיר על העובר, ולפגום בתהליך ההיריון התקין באופן שבו הדבר אירע במקרה של מרי.

רופאים רבים בלונדון הלכו שבי אחרי הטענה וניסו לפתח אותה, עד שסיר מאנינגהאם, רופא לונדוני ידוע שחשד שמדובר במתיחה, איים על מרי כי יאלץ לנתחה, ואז הודתה מרי כי היא החדירה לרחמה ארנבות מתות, כדי לזכות בפרסום. מרי נכלאה בעוון תרמית והתחזות אך שוחררה ללא משפט.

סיפורה של מרי טופט הפך למשל בתולדות הרפואה, עד כדי כך שמרי זכתה לכך שספר שלם ייכתב עליה בשנת 2000. בדיעבד הסתבר כי בדיקות שנעשו על הארנבות המולדות הראו שהריאות שלהן כללו אוויר, דבר שלא ייתכן במקרה של עובר שנולד מת, אך הרופאים לא השכילו לעמוד על משמעותה של עובדה זו. אמינותו של מדע הרפואה ספגה מכה קשה באותם הימים.

האמת, שמוסר ההשכל שלי מכל הסיפור הוא די מינורי.

לומר לכם שלא תסמכו על הרופאים? זה די ברור מאליו.

להטיף לכם שגם על ראשי ממשלה אין לסמוך? זה יודע כל אחד.

לרדת על המדעים באשר הם? גם ככה הם די חבוטים כולם.

אבל בכל זאת דבר אחד אני יכול להפיק מהסיפור הזה. זו הוכחה ניצחת שהסיפורים שלי שמבצבצים בבלוג הזה פה ושם, מופרכים ככל שיהיו, עדיין יש להם הרבה מה ללמוד מהמציאות, שאין שני לה בבדיית בדיות.