פיס אנד לאב וזה..

ושוב אנלא מצליחה להרדם...

מחשבות מציפות אותי..

מחשבות על מה שאיבדתי.

זה יכל להגמר אחרת... או לא להגמר בכלל..

חבל.. באמת חבל..

וכול כך חסר לי..

כאילו שיש בי מין חלל ריק כזה עכשיו..

אני יודעת שאני יכולה למלאות אותו,

כבר עשיתי את זה בעבר ואני יכולה לעשות את זה שוב..

אבל אני לא רוצה... כ"כ לא רוצה...

היה לי טוב.

הכי טוב.

חשבתי שזה לנצח.. כמו שאמרת..

כניראה ששתינו טעינו.

פשוט כואב שככה ננטשתי בלי לחשוב יותר מדי.

אני אשמה... אבל אני לא יכולה לקחת את כול האשמה עליי..

סה"כ התנהגתי בטבעיות... כמו שכול בן אדם מתנהג במקרים כאלו..

ובאמת שהשתדלתי.. אבל כניראה שלא תביני עד שגם את לא תיהיה במצב הזה..

בחברות אמיתית לא זורקים הכול כל כך מהר..

כי זאת לא חברות של יום יומיים...

ואני מבינה אותך, כי עשו לי אותו דבר, וזה פגע בי. מאוד.

כעסתי, וכאב לי, אבל הבנתי... ולמרות שהבנתי כאב לי..

ובכול זאת... אני עדיין איתה... לא משנה מה..

תמיד כשהיא צריכה אותי אני שם...

ואני יודעת שגם היא שם בשבילי... זה לא נגמר ככה סתם.. תוך יום.

בסדר.. תעשי מה שאת יודעת לעשות...

אבל תחשבי טוב.. קצת יותר טוב.. ובהגיון...

לא חבל?