אולי בעצם נשארתי עם היחידה שעוד לא עשתה לי את מה שאני עושה עכשיו?
מתוך ידיע שלא שווה לנסות לשמור על זה כי אני יהיה לבד בעסק..
כולן עושות את זה, הן לא רואות את זה?
אחרי שהן יבינו שגם הן עושות את זה שיבואו יגידו לי משו.
אם הן יהיו מוכנות לנקוט צעדים כדי לשמור על זה אני יעשה פי 5 יותר.
רק שיתנו לי לדעת שהן מוכנות.
לפי מה שאני רואה, הן לא מוכנות לעשות כלום.
אם נאמר בואו נפגש שבוע רק אנחנו ואותו שימי בצד, הן לא יעשו את זה בחיים.
אפילו לא כדי להציל את זה.
אולי אני טועה אולי לא.
יכול ליהיות שהן היו חשובות לי מדי וזה התנפץ?
ברגע שהם באו אליי בטענות?
כשהן בעצם אלה שנטשו ראשונות?
אולי אני האשמה היחידה?
אולי הייתי חרא?
אולי אני עכשיו חרא?
מי יבוא ויסביר לי הכול?
מי יבוא ויראה לי איך הכול אמור ליהיות?
ועל מה אני צריכה לוותר?
על מה לא?
כל התשובות טמונות להן איפהשהו, אני עוד אגלה.

גל 3>