אין לי איך להסביר כמה אני מבולבלת.
כמה אני אוהבת, וכמה חשוב לי, אבל כמה ללכת עם העובדות האלה שווה ללהרוס את עצמי.
זו משוואה שאין לה פתרון, ואני הגעתי להחלטה שלי.. ברגע של משפט אחד שחתך לי את הלב לחתיכות, הגעתי להחלטה הזו.
"כמו מטייל אוסטרלי שחותך לעצמו יד-
אני חותך אותך עכשיו מתוך הלב שלי"
זה היה בלתי אפשרי, זה היה לא ניתן למימוש, זה היה משהו שחשבתי שיש עוד זמן עד שהוא יקרה-
אבל זה אפשרי. וזה מה שהולך להיות עכשיו. אני הולכת לנסות לנקות את הלב שלי מהמצב המלוכלך והפצוע שהוא היה בו בשנה האחרונה. מגיע לי. ואני מתקדמת בדרך הזו.
פתאום מצאתי את הקטע הזה, מתוך "אהבה וסקס בימים הנוראיים". השיחה הכ"כ קרה הזו בין שניהם על הבמה.
כל פעם זה הורג אותי מחדש.
"אולי תחזיק לי את הלב רק לדקה? קח"
"למה?"
"קח"
"לא"
"קח"
"אולי"
"קח"
"החזקתי את הלב שלה, עשיתי לה טובה. כעת היי שלום, הביטי בשקיעה
זכרי היטב היכן ליבך- שלך הוא חזרה"
"כעת הלב שלי שלי. אולי אני רוצה את הלב שלי?"
איש יקר
אתה יודע כמה זמן אני רוצה, לדבר,
אבל העצב לא יוצא
עשרים שנה אני גם ככה מתוכנת
לא לשחרר את האמת בבת אחת
אתה יודע כמה זמן אני מוכן
לזרוק הכל בתוך בקבוק ירוק לים
ואיך היופי מלטף את הפינות
אתה יודע, מתחשק לי לנסות
ואז לראות
איך האור נכנס לי דרך הבגדים
והרחוב מוצף סרטים מצוירים
צבעים טובים, שלא היו לי
הו איש יקר, אני חיפשתי משמעות ברגעים
ברווחים שבין המוות לחיים
שבין האור למה שבא אחרי דמעות
אתה יודע, מתחשק לי לנסות
וחושב שלפעמים אני מוכן
להיכנס למכונית נברח מכאן
ואיך הכעס משנה את העובדות
אתה יודע, מתחשק לי לגלות
ואז לראות
איך האור נכנס לי דרך הבגדים
ויש תמונות של ילדים בעציצים
גדלים נכון, שלא יהיו לי
ואז לראות, איך האור נכנס לי דרך הבגדים
כשהרחוב מוצף סרטים מצוירים
צבעים טובים, שלא היו לי
חצי ירח מאיר על בנאדם שלא זורח
משאיר חיוך קטן ותכף הוא בורח
האנשים שבסביבה לא בשבילו
ועכשיו אני שמעתי
שהלב הזה הוא חצי אוטומטי
שאין כניסה לחדרים אנ'לא ידעתי
למצוא לך עכשיו את התשובה
הרבה זמן שלא בכיתי ככה, כמו שבכיתי בחיבוק הזה איתו לפני יומיים..
שילוב של סכינים בלב ושל הטשטוש החצי נעים חצי מבלבל הזה של האלכוהול
גרמו לי להתנהג ספק כמו מישהי שהיא לא אני, ספק כמו מישהי שהיא בדיוק אני.
אחר"כ כ"כ התנצלתי.. אמרתי שלא ידעתי מה אני עושה, והוא רק הרגיע. אמר שהוא רוצה להיות בדיוק הבנאדם
שאני לא אפחד להתרפק עליו.
הוא אמר שהוא ראה איך שהייתי בהופעה, שהוא לא צריך מילים ממני כדי לדעת באיזה מצב אני.
הוא רק חיבק אותי כ"כ הרבה זמן, ונתן לי לבכות ולבכות ולבכות
להוציא את הכל מול הבנאדם שמצליח להציל אותי מלטבוע, כל פעם מחדש.
"הייתי רוצה לאהוב אותך בלי לחכות, בלי הפסקות, כאן ועכשיו בין ההריסות.. לקחת אותך איתי לתוך הצינורות.."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
