מנהיגה אל החלום

אתם אולי מצפים לעדכוני גרמניה, אבל כבר נשבר לי להגיד את אותם הדברים כל הזמן, אז אני מזכירה לכם שאני הבוס פה ואתם צריכים לקבל בחדווה כל מה שאבחר לכתוב עליו =)  ככה זה!

אה כן, ולפני שאתם ממשיכים בקריאה, כדאי שתבינו באיזה תקופה אתם נמצאים. פספסתי את אחד השבועות האהובים עליי בשנה, חנוכה, וחגגתי שמחת אחרים. הדלקתי בכל יום, סובבתי סביבון, אבל זה לא היה זה. אפילו לכריסמס אין את האור והרוגע שחנוכה מפזר, ואין מה לעשות. כשחזרתי הבנתי שלא היה לי חנוכה השנה! לא החופש והבטלה ולא האור... לא אכלתי אף לא סופגנייה אחת :/ ולכן אני מכריזה על התקופה הקרובה כחנוכה. אז מה שהולכים לבית ספר ולומדים למשהו מדי פעם... אני בחופש. בחופש מלחץ. ישנים, קוראים ספרים, מבלים זמן עם אנשים טובים ונהנים :)

ועכשיו... אפשר להתחיל!

היה לי את אחד הערבים הכי מקסימים בהמון זמן! נתחיל מזה שישנתי מ16 עד 20, שזה כבר מקסים למדי. הייתה לי הזדמנות לחבק את הגרמנים עוד פעם אחרונה וזה היה נפלא. כל כך אמיתי, יואו! אני אפילו זוכרת שהדרך שמאיקה חיבקה אותי הייתה מתאימה לדרכים שהיא חיבקה אותי בפעמים הקודמות. (כל כך מזכירה לי את אלינור. יואו!!!)

אח"כ ג'ני באה, וצחקקנו לנו, נדהמות מהטמטום המשעשע המשותף שלנו כמו תמיד.

איחרנו קצת ללארה שחיכתה לנו במונית לסרט על חשבון סלקום (ודברים על חשבון מישהו אחר תמיד מתוקים יותר! עצם המגע בכסף הורס את הרומנטיקה בכל דבר) ואני חושבת שלמרות התירגול בגלל האיחורים שלי לכל מקום, זאת הייתה התארגנות בזמן שיא אפילו מבחינתי. אפילו הרגשתי טוב עם בחירת הבושם, התכשיטים מהחנות של אמא של אניקה ("הגרמנייה שלי") והבחירה ללכת עם משקפיים. הרגשתי כמו בפרסומת של "קרמה" כשבמעלית לקול תדהמתה של ג'ני הסטתי את כל השיער קדימה וקווצ'צ'תי אותו במוס בדיוק כמו שאיציק הספר אמר.  תוך 5 קומות יצאתי מתולתלת לתפארת =)

הסרט "החופשה" הפך להיות הסרט האהוב עליי מהרגע שג'וד לאו הופיע. וזה רק גבר גבר ככל שהוא דיבר. התסריטאים פשוט הפכו אותו לגבר המושלם ביותר שיכול היה להיות אי פעם. אההע. אני לא יודעת איך הגעתי למצב הזה, אבל התאהבתי בו באמת באמת. נמסתי. בחיים לא התלהבתי ככה מדמות בסרט, אבל מה אני יכולה לעשות? זה הבן זוג שאני רוצה! אני מכריחה את עצמי להיות הכי אופטימית שבעולם ולהאמין שגברים מהסוג הזה באמת קיימים. עדינים, חושבים, ישרים, נחשפים, אוהבים ספרות, רגועים, מקבלים ומבינים, ועם כל זה מצחיקים וסקסיים בטירוף. אני לא חושבת שפגשתי אחד כזה עדיין, אבל חייבים להיות, נכון? אני מרגישה צורך עז לערוך את הסרט מחדש ולהוציא ממנו את כל יתר הדמויות...  אני יודעת שאף אחד לא מושלם, אבל אם אני אמצא אחד שיש לו את כל זה והוא פנוי אני די בטוחה שאוכל להתגמש בנוגע לחסרונות (;

ובנוסף לזה שהתאהבתי ממבט ראשון (ג'י... המצב ממש חמור. זאת לא אני!) גם סופסוף להיות עם הבנות שלי היה כל כך טוב. ישבתי בין ג'ני ללארה ולא הפסקתי לצחוק. את הקולות של גלית ומירב שמעתי מהצד השני של לארה. סופסוף להיות רק בין אנשים שמכירים אותך, שאוהבים אותך, שמקבלים אותך ומעריכים אותך. זאת לא כיף של אהבת הדלקות עוורת (האממ גרמניה). זה כיף של לבלות זמן עם אנשים שיודעים מי אתה, יודעים מה אתה אוהב או שונא, מה היתרונות והחסרונות שלך, מה מדליק אותך. אני יודעת שאין ביננו קרבה ברמה שהייתי רוצה שתהיה ביני ובין החברות הכי טובות שלי, אבל יש ביננו משהו אחר שאני צורכת מכורה שלו. אני נהנית כל כך. הן פשוט "הבנות שלי". על חנוכה מלא בזה חלמתי.

1:32 בלילה, אני יושבת כאן מחוייכת עד אימה לבושה ומבושמת למופת, ה"נר לאירועים מיוחדים" שלי בוער ביני לבין המסך. אפילו בחופש אני לא מרגישה כזה חופש. אין לי מושג כמה זמן זה יימשך אבל אני מקווה שבנס... לפחות שמונה ימים.